בפרשת השבוע, בהעלותך, אנחנו יחד במסע עם עם ישראל במדבר – בחיפוש הדרך, בחיפוש הנהגה, בבקשת מענה, במורכבויות ביחסים בין אישיים והכל מאד ׳בדרך׳. אנו מתוודעות בפרשה לנוכחות השכינה במשכן ולחיי המצוות כביטוי לקרבת ה׳, לבין פיתולי דרך של התרפקות על קישואים ואבטיחים מן העבר המעוררים שאלות על עצם המחוייבות והמסע הארוך.
הפרשה פורשת בפנינו עוד פנים בתפקידים השונים שבתוך עבודת הקודש, מסמנת את המותר והאסור, משתפת אותנו בסימנים שבדרך באמצעות הימצאות או היעדרות הענן. הפרשה מעניקה לנו צוהר להתרחשויות מבורכות ולא מבורכות, לרינונים וטרוניות ויחס מורכב לעצם תפקיד ההנהגה של העם.
ובסיפור שלנו, מבעד למועדים שבלוח השנה, רק קיבלנו את התורה והנה – באה השתדלות לתרגם אל החיים את המאורות והברקים, ההבטחות והציוויים. במהלך המסע של עם ישראל במדבר מתברר שלמרות נוכחות של השגחה והנהגה, צפות ועולות שאלות על תכלית המסע ועל עצם הסמכות של מורי הדרך.
לקראת סוף השנה נפגוש שוב את מעמד הר סיני כתיאור דרמטי של ״וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם״ בליווי סמיכות של ״חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל״. דהיינו שמתוך הערפילים והמיסוך – יכולה לצמוח התגלות ומחוייבות וכנגד, יכול להיוותר מצב של אי בהירות ואפלה.
בפרשתנו מתברר עד כמה נוכחות הענן איננה ממסכת אלא מעידה על נוכחות ה׳ ומאותתת כיצד לנוע.
ברם, בחיינו אין אותות ומופתים ודאיים ואין תמרורים ברורים המסמנים כיצד להוליך עצמנו בוקר וערב. הבחירה היומיומית היא להשתדל ולדבוק ב״עֲשֵׂה טוֹב״ ולקוות כי אנו מנהיגים עצמנו כיחידים ובקבוצות, באופן מיטיב.
הרבה ביטויים של תנועה ממצרים דרך המדבר אל הארץ המובטחת, נוכחים בשפה היומיומית שלנו כתיאור תהליך של מעבר ומסע פרטי וקהילתי.
בשנים האחרונות אנו מכירים יותר ויותר התמודדויות נפש ואתגרי חיים יומיומיים. הם מביאים אותנו אל ההכרה שהכאב מצוי באופן רחב יותר מששיערנו ובכל התקבצות אנושית – גם פצעים נוכחים.
ככלל, אפשר גם לומר שאנו עוברים מסע במדבר של הכרה כלפי מורכבויות חיים רבות וכפי הנראה כחברה אין לנו בקשה לחזור לאחור אל לפני ההתוודעות למציאות המורכבת הזו. להיפך, יש יותר תעוזה ונכונות ולקחת אחריות ולהכנס אל הקושי.
שירה של המשוררת מוריה אשכנזי מתאר היזכרות בתקופה של קושי שאפילו התחביר בה מתרסק ומבעד לסריגים מתחילים שוב החיים ובכל זאת למרות שקשה להאמין שעוד תהיה שגרה ונינוחות – קיומה של ההבטחה זכוּר היטב בדיעבד כשמשתאים למפרע על מאיפה הגיעו בכלל הכוחות לצלוח תקופה של מדבר.
לרגע בפרשה יש שכחה של הרע אשר היה ואי בטחון בדבר הטוב הצָפוּן. תעוזה להיזכר ולגעת במיצרים האישיים, במכוות חיים – איננה מצויה כמעשה יומיומי. לצלול אל העבר ולהכיר שלעתים דווקא קושי גדול שהביא לריבוי דמעות יצר לבסוף תהליך מצמיח ואדוות חיים. אלא שלא תמיד יש דרך עם סוף ברור ושלם ו׳הגעה אל הארץ׳. הצמא הנפשי שהוא כהליכה ארוכה במדבר, תחושה שעל אף שיש מים חיים – אי אפשר לקבל מהם רוויה, כל אלו מספרים על הטראומה החקוקה בגוף ולא רק בנפש, אבל לעתים אפילו שם זרזיפי מים משיבים אט אט את האמונה ואת החיים וכוחם.
הפרשה שלנו מבטאת תנודה בין נוכחות צלולה של קרבת ה׳ לבין תהייה האמנם זהו מזור למה שהיה קודם, האמנם הדרך המוצעת קלה לאימוץ כקבוצה והאמנם אצילות רוח ניתנת רק לחלק מן הקבוצה. השיר ״אגם״ משתף בחוויה אישית ובהיזכרות בכתמים וסדקים כשיש כבר תחיה ורק נותרת השאלה, כיצד בכל זאת מתהומות המדבר אפשר לעבור אל אגם חי.
אציע כי אלו תנודות של קרבה והתרחקות שברים וחוסר תקווה שעם ישראל מנכיח במסע במדבר בגלל הדים מן הגלות והעבדות. לא תמיד ברור שלאחר חוויות נפש קשות מהוות שער למשהו חדש, אבל נשאלת השאלה היכן האחריות שלנו להקל את המשא של הסמוכים אלינו וכיצד דווקא הליכה כקבוצה במדבריות עשויה להוות מזור שיש בו יחד חלק.
האגם | מוריה אשכנזי
אוֹר סָרוּג מַמְתִּין לִי צָפוּן הֶכְרֵחִי
כֶּתֶם הֲוָיָה מְרַצֵּד סָגֹל זוֹהֵב רוֹעֵד שֶׁהוּא אֲנִי
זוֹכֶרֶת חָלָל בָּלַע אֵין-סְפֹר כּוֹכָבָיו צָבַר מְאוֹרוֹת לְאֶגְרוֹפֵי אֲבָנִים
עַכְשָׁו טִפּוֹת זְכוּכִית נוֹחֲתוֹת רַכּוֹת
מְטַר אוֹרוֹת בַּדְּשָׁאִים
זוֹכֶרֶת יָרֵחַ סָדוּק רִחֵף אֵלַי הַבְטָחָה מֵעַל תְּהוֹם
בִּסְרִיגִיו הַמּוּאָרִים כְּמוֹ רִיסִים עַל עַפְעַף עָצוּם
זוֹכֶרֶת אֶת הַצָּמָא עוֹמֶדֶת עַל שְׂפַת הָאֲגַם הַחַי וְלֹא יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת
וּבְכָל זֹאת הַהַבְטָחָה הַזּוֹ
עוֹד תִּחְיִי
דִּמְעָה הָפְכָה אֲגַם תְּפִלָּה עָמֹק גָּבוֹהַּ בָּהָר
כָּל דִּבּוּר שֶׁהָיָה כְּמוֹ עֶצֶם מִתְפַּצַּחַת בַּגּוּף נַעֲשָׂה שַׁעַר
וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁעַל סַף הַדּוֹמֵם אַתְּ כְּמוֹ סוֹלַחַת
מַתְּ שָׁם אֵיךְ יָכֹלְתְּ לְהַסְבִּיר סַף רְסִיסִים
וּבְכָל זֹאת הַהַבְטָחָה הַזּוֹ
(מתוך הספר 'קומי', אפיק 2022)
לשירים נוספים של מוריה אשכנזי וראיון איתה, היכנסו למגזין גלויה
