בט״ו באב ה׳תש״פ, כחצי שנה לאחר השקת מגזין גלויה, חנכנו חלק נוסף באתר שהוקדש לטקסי חיים – ״נָחוּגָה״. על הפרויקט עבדנו יחד: הרבנית שרה סגל־כץ, חורש אל־עמי, מרב למברגר וצוות מגזין גלויה.
עוד טרם יציאתו הרשמית של האתר, עמלנו על בניית התשתית הריטואלית – מאמרים, מבנים מעשיים של טקסים מתחדשים, שירה ותפילות – במטרה להעניק ליחידים, זוגות, משפחות וקהילות כלים להעמקת המשמעות הריטואלית. המדור מבקש להוסיף רובד עכשווי לטקסים ותיקים, למשל באמצעות הנכחת נשים, לצד יצירת טקסים חדשים הממלאים צרכים שצמחו בציבור הרחב.
השם ״נָחוּגָה״, שהוצע על ידי שירה בן ששון פורסטנברג, נשען על שירו של ח״נ ביאליק ״עוגה עוגה״ – רמז לשרטוט החוג/המעגל ״בַּמַּעְגָּל נָחוּגָה״. מעגלי החיים, בשמחות ובעצב גם יחד, כוללים טקסים ותיקים וקוראים לכינון טקסים חדשים. המדור משתלב בחזון המגזין לדבר גלויות על מה שכמוס, ומציע ידע, שפה וכלים שיחזקו את האוטונומיה הטקסית: הבנת מרכיבי הטקס, זיהוי קביעויות ושאלות המלוות אותו, והענקת יכולת לכל אחד ואחת לבנות טקסים מותאמים לחייהם.
במדור תמצאו מאמרים שנכתבו על ידי צוות גלויה ועל ידי כותבות ויוצרים נוספים, לצד שיתופים אישיים והצעות מעשיות לטקסים שניתן לאמץ כפי שהם או לעצב מחדש. ״נָחוּגָה״ מבקשת להשתלב בשיח המתחדש סביב חיבור הלכה ומסורת עם יצירתיות ורלוונטיות עכשווית, ולעודד מעורבות פעילה בעיצוב טקסים – תוך מתן מקום לנוכחות נשית ושוויונית. המדור שואף להשיב את הבעלות על הטקס למרחב המקומי, המשפחתי והקהילתי, וליצור שותפות רחבה יותר של נשים וגברים, מבוגרים וילדים כאחד.
הקמת ״נָחוּגָה״ נשענת על פועלן המצטבר של יוזמות וארגונים רבים – בהם ארגון עתים, ״ניגון נשים״ מבית המדרשה באורנים, עמותת פנים, בית מדרש אלול, ״עלמא״ בית לתרבות עברית, לצד מחברים ומחברות שהוציאו ספרים ומאמרים בתחום. כל אלו הרחיבו את השיח על חשיבות הטקסיות בחיים האישיים והקהילתיים, והניחו יסודות לפעילות רבת־פנים המחברת בין יהדות וחברה בהווה. תודתנו נתונה לכולן ולכולם וייחדנו לכך את עמוד התודות של ״נחוגה״.
החלקים השונים של נחוגה וכמה מאמרי יסוד:
- חזון נחוגה
- לטקס את החיים – מאמר מבוא
- על טקסים וטקסיות
- טקסי משפחה
- טקסי חופה וקידושין
- טקסי גירושין
- טקסי אבלות
- מעגל השנה
גדולים מעשי אלוהי | אמיר גלבוע
גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהַי. הוּא בָּא עִמִּי
בְּכָל הַמּוֹרָאוֹת וּבְכָל תָּאֵי הַבֶּכִי.
רוֹאֶה עִמִּי בַּתּוּגוֹת וּבוֹטֵחַ בְּשִׂמְחָתִי
יוֹם אֶחָד כִּי תָּבוֹא לִהְיוֹת קַיֶּמֶת
אֶל תָּמִיד. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהַי
לְמִן יוֹם בּוֹ הִכַּרְתִיהוּ. אוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי,
הִנֵּה בָּאָה שִׂמְחָתִי. הִנֵּה בָּאָה וְיוֹרְדָה עָלַי
