מאמרים
כאן תמצאו מאמרים שפירסמה הרבנית שרה סגל־כץ – חלקם רק באתר זה, חלקם בבמות שונות: כתבי עת הגותיים, ספרי מחקר, עיתונות וניו מדיה.
חג הסוכות חל השנה ב־7 באוקטובר ואי אפשר להתעלם מהתחושה שיש חוסר בנסכרון בין לוח השנה העברי ללועזי. בנסיון לתת מענה לתחושות המורכבות ולציפיה הבוערת לשיבת החטופים, נשאתי דבר תורה במנין המשתף ״הקהילה״ בשכונת ריברדייל, ניו יורק.
דבר תורה לפרשת עקב תשפ"ה: "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". על החיים לצד השבר, על הקשר בין שבר פיזי לקרע רוחני ועל חיים עם הזיכרון.
כיצד מוצאות ומוצאים מילים כשהמילים נחטפות? הרבנית שרה סגל־כץ על הכמיהה לקול ברור בתוך הערפל, ועל הבחירה לתת לכתונת אור לצמוח מבפנים גם באין מיגונים.
דבר תורה לפרשת תזריע ה׳תשפ"ה: על פמיניזם דתי, טומאה וטהרה, ודיווחי נשים על גופן. כיצד קוראות נשים דתיות-פמיניסטיות את נרטיב חוה והלכות יולדת?
פרשת "וישלח" מציגה את סיפור דינה, על סבלה ושתיקתה. המלים "ויקח אותה וישב אותה ויענה" מזכירות את הצורך במוגנות, בהכרה ובתמיכה לכל 'דינה' בכל מקום.
מחקר הבוחן את התפתחות ״דין הרגשה״ בהלכות נידה מהתלמוד ועד ימינו ואת היחס בין השיח ההלכתי לחוויה הסובייקטיבית של נשים. המחקר כולל סקר בקרב 1,415. המאמר בוחן את התמורות שחלו בהבנת הדין במחשבת ההלכה בקרב הראשונים ועד האחרונים. ומציע דרך ביניים המכירה בחוויות נשים מבלי להוביל להחמרה הלכתית, תוך שמירה על העקרון של ״כוחא דהיתרא עדיף״.
כאן תוכלו לקרוא את הראיון המלא שפורסם בגליון 300 של ״נשים״ של הכתבת נחמה ליבסקינד-רוזנצוייג עם הרבנית שרה סגל־כץ על הלכה, תורה, פמיניזם ומשפחה.
הצעה למבנה וטקסטים לטקס החלאקה - טקס יהודי־מסורתי לגזיזת שיערו הראשון של ילד בגיל שלוש. מעמדו הלא־פורמלי של הטקס מאפשר להורים לעצב אותו באופן המותאם להם.
הצעה לטקס "תלאתה" לציון גיל שלוש לבת. מבוסס על טקס שערכנו לבנותינו, למי שרוצים לציין את כניסת הבת ל"גיל חינוך" בטקס משמעותי, בדומה לחשיבות טקס החלאקה.
מה עושים כשאין מקווה נגיש בשבת? מאמר הבוחן את הדילמות סביב טבילה בשבת כשאין מקווה בקרבת מקום ומציג את האפשרויות ההלכתיות לטבילה מוקדמת.
אף שיש דמיון רב בין שמירת נידה בכלל לבין דיני טהרת היולדת, קיימים גם הבדלים מעשיים משמעותיים שיש להכיר ולדעת. מדריך עיוני ומעשי להלכות טהרת יולדת.
מאמר הלכתי על נוכחותה האקטיבית של הכלה בטקס הקידושין: טבעת הדדית, פסוקים לביטוי הרצון, היבטים הלכתיים למעורבותה תחת החופה ומנהגים בני זמנינו.
מחשבות על משמעות המחויבות בזוגיות בקרב מאורסים ונשואים צעירים: בין ערכים, משפחה, תורה ומצוות, ועולם משתנה של מחויבויות בעידן הנוכחי.
תקציר המאמר האתנוגרפי שהתחקה אחר המתח שבין בריאות הציבור וההלכה כפי שהתגלם במקוואות הטהרה לנשים בתקופת הקורונה. המאמר נכתב על ידי פרופ׳ ציפי עברי והרבנית שרה סגל־כץ מתוך פרספקטיבה על הדיון הרחב שבין התמודדות הציבור עם אתגרי הבריאות והתברואה נוכח וירוס הקורונה, ולצד הפרספקטיבה על מאבק המקוואות של הפמיניזם הדתי.
מה באמת מותר ומה רק מנהג? סביב השאלה של תשמיש באור יום או בנוכחות תאורה שורר בלבול רב בין חומרות חסידיות, פסיקות הלכתיות ומנהגים שונים. האמת היא שישנו טווח רחב של דעות וגישות. במאמר זה נבחן את ההיבטים השונים של הדיון, נעמוד על הטעמים שמאחורי הדעות השונות, ונתווה דרכים לזוגות המבקשים לנווט את חיי האישות שלהם מתוך הבנה, כבוד והלימה לרוח ההלכה.
אם את לפני טבילה במקווה ככלה או לקראת טבילה אישית ואין לך פנאי לקרוא כל פרט ופרט המדריך הידידותי והמקוצר הזה יסייע לך בהלכות, הכנות, מנהגים וזכויות הטובלת.
כלות רבות מתלבטות בשאלה עם מי להגיע לטבילה הראשונה? בעדות מסוימות מקובל לחגוג את האירוע במעמד חברתי, באחרות לבד. לכל אחת מהאפשרויות מעלות וחסרונות.
מאמר המציע רעיונות לטבילות וולונטריות במקווה לרגעים אישיים וייחודיים שאינם חלק מההלכה, כהזמנה להפוך את הטבילה לחוויה משמעותית, רוחנית ואישית.
יום הולדת הוא סיבה למסיבה, אך גם הזדמנות להתבוננות פנימית והתפתחות אישית. מאמר המציג רעיונות ודרכים לציין ולחגוג את היום הזה ולהגיע אליו בתודעה עמוקה ומשמעותית.
הצעה להרחבות לטקס פדיון הבן על ידי הכהן, המשלב מסורת ובחירה אישית. מבנה גמיש להורים שרוצים משמעות, קרבה ומקום משמעותי לעצמם וגם למשפחה ולקהל.
איך הפכו פסוקי מקרא בודדים על נידה למערך הלכתי סבוך ומורכב של הלכות ודינים? מדריך לזוגות בראשית דרכם על התפתחות הלכות נידה והקשר לחיי המעשה.
מאמר זה מעמיק בדיונים על רצון וחשק בזוגיות הלכתית: עיון במתח בין חיוב אינטימיות לבין דחייתה, ומקומו של הרצון בתוך חיי מחויבות הלכתית משותפת.
עד לשנים האחרונות כלות נדרשו להציג אישור על טבילה במקווה כחלק מתהליך רישום הנישואין ברבנות. עד שדרישה זו הוסרה. מה הרקע והסיבות לשינוי המשמעותי?
עבור נשים רבות החשש מפסילת הטבילה מחמת חציצה מוביל להחמרה מעבר למה שנדרש בפועל. במאמר זה סקרתי את מקורות ההלכה בדיני חציצה, מטרותיהם, ודקויות עכשוויות כגון ראסטות, איפור קבוע ולק ג׳ל.
כשהילדים שלכם מתארסים, תפקידכם כהורים משתנה. שיחה גלויה בין הורים לילדיהם לפני החתונה היא אחד הדברים שילדיכם המאורסים זקוקים לו, גם אם הם לא יבקשו זאת.
מאמר על בהתפתחות זוגית לאורך השנים ומציע עצות מעשיות לחיזוק הכלים שיכילו אהבה, קרבה, עומק ושפע בזוגיות משתנה, בלי להישבר במסע המשותף. בואו לקרוא לבד או בזוג.
בחינת סוגיית הטבילה במקווה בזמנה מול אפשרות דחיית טבילה, והצעתי דרכים להתמודד עם המתח שבין היחס לליל הטבילה כמועד שאסור לדחות - לצורך שעולה לפעמים לדחות.
למילים בזמן הנידה יש משמעות. מתוך אהבה ורגישות, כדאי לבחור ניסוח שמבטא את הריחוק באופן מכבד ומרכך. הצעה להודעת ריחוק כמרחב עדין של תקשורת אוהבת, לא כניכור.
עיסוק בשאלות טכניות כמו תדירות קיום יחסים עשוי להישמע צורם, אך ההתמקדות בפרטים ההלכתיים פותחת שיחה על קצב, צרכים ואחריות זוגית – שרלוונטיים גם היום.
דיני נידה פועלים לפי עקרונות דומים לדיני כשרות. ההשוואה חושפת מתח בין פסיקה מקילה לתחושות והרגלים שמובילים לחומרא. המאמר מציע כלים להבנה הלכתית ובחירה מודעת.
כיום רוב הזוגות בוחרים לקיים חתונה מתוך רצון הדדי, לא כהחלטת הורים. היכרות עם מבנה הטקס וגבולותיו יכולה לאפשר חופש, חיבור אישי ויצירתיות בתוך המסגרת.
מאמר מבוא במגזין גלויה על גיל חינוך הכולל הצעה לטקסים מותאמים לבנים ולבנות תוך התייחסות לחשיבות גיל שלוש כשלב מעבר מינקות לילדות בהיבטים התפתחותיים וקוגניטיביים.
נָחוּגָה - טקסי חיים במגזין גלויה: הצעות למבני טקסים ולטקסטים. מטקסים גדולים המציינים אירועים הרי-גורל ועד לריטואלים קטנים המסמלים רגע, תחושה או רגש במעגל החיים
הגמרא במסכת נדרים מציגה כביכול דברים והיפוכם בשאלת הרצוי והנכון במעשה המיני. חז"ל דנים בסוגיה בדבר המותר, הרצוי והמענג ועל החיבור בין בני הזוג בעת קיום היחסים.
כשאישה פונה למורה או יועצת הלכה היא פוגשת שילוב בין סמכות הלכתית לזהות נשית – מציאות חדשה בעולם הפסיקה. בחינת תרומת משיבות ההלכה בדיני נידה, האתגרים וההזדמנויות.
כיצד לומדים מה האופן הנכון לנהוג בחיי המין? עיון באגדה תלמודית מציף את השאלה מה ראוי לדעת, מה נכון להצניע, ואיך משרטטים את הגבולות העדינים של ה"ידיעה".
האֶרוֹס יכול להופיע בשלל רגעים לא אידיאליים; הצעה לחוש את המחוייבות הפנימית למצוות עונה, כשהיא מתגלית מבין החרכים ומבקשת להרוות את צימאונה ולדעת את מקומה.
זוגיות מביאה איתה גם שברים ומשקעים. אמנות הקִינְצוּגִי מציעה תיקון שמכבד את השבר ויוצר ממנו יופי חדש — הזמנה להבחין בין שברים שניתן לרפא לכאלה שעדיף למנוע.
הצעה לעיצוב טקס הטבילה במקווה כמפגש בין חובה לחירות, בין הלכה ליצירה אישית. טבילה המעוצבת לפי עולמה הרוחני של האישה יכולה להפוך לרגע של חיבור, התחדשות ומשמעות.
ההכנות לטבילה במקווה אינן חייבות להיות מלחיצות או לעורר חרדה. מאמר המציג את הדרך להפוך את תהליך ההכנה לטבילה לנינוח ופשוט להפוך את הטבילה לנינוחה וכשרה.
ההדרכה לפני החתונה נועדה לא רק ללמד הלכה, אלא גם להקנות כלים להמשך החיים הזוגיים. דיון באפשרויות - הדרכה לכלה, הדרכה לחתן או הדרכה משותפת באופן כולל או חלקי.
בקורונה טבילה במקווה הפכה אתגר. בשל היעדר פיקוח ממשלתי מספק, נולדה יוזמה אזרחית להקמת מערכת פיקוח קהילתית, שמטרתה לשמור על בריאות וביטחון הטובלות.
תודעת הבלנית צריכה להיות מכוונת ברגישות מקסימלית לטובלת, כדי שהיא תקיים את המצווה על פי דרכה ובהתאם למנהגיה ואורחותיה, ותשוב לביתה וחייה הזוגיים בטהרה, בנחת וּבִמְלֵאוּת. להיות בלנית במקווה פרטי יכול לייצר מציאות יוצאת דופן.
חשש מרמת התברואה במקוואות, בכלל ועל רקע נגיף הקורונה. המאמר קורא לנשים הטובלות ולבני זוגן לבדוק את מצב המקווה ומציג תמונת מצב של תחזוקה והיגיינה בפועל.
האם הדרכת נישואין צריכה להתחיל באיסור נידה? האם זה המסר של עולם ההלכה? על החשיבות בפתיחה במותר - מצוות עונה ובקשר ההדדי, כדי לבסס חיי אישות חיוביים ומחוברים.
חיי האישות מלווים בציפיות וחששות, ולעיתים גם בהנחות שגויות. שיח פתוח לפני הנישואין ובמהלכם בונה אמון וקרבה, והופך את המפגש הפיזי למשמעותי יותר.
כל מה שחשוב לדעת לקראת הטבילה הראשונה במקווה ואלו שיבואו אחריה: מה קורה בפועל, מה מותר לך לבחור, ומה יוכל להפוך את הטבילה לרגע של שמחה וחיבור פנימי.
מדוע דווקא בתקופה של תחילת חיי הנישואים קיים פוטנציאל פגיעה גדול? ואיך מתוך הרצון במרחב בריא ושאיפה להפחתת החשש לפגיעה – ניתן לקיים שיחות וחיים זוגיים בלב פתוח.
המדריכה לטובלת בטבע: האם וכיצד אפשר לטבול במקורות מים טבעיים, ואילו פתרונות מוצעים לחששות נפוצים המתעוררים אצל נשים המבקשות לטבול בטבע.
מרחב אישי וזמן בנפרד עלולים להרתיע – לפעמים בצדק – אך יכולים לחזק גם את הפרט וגם את הזוגיות. איך מאזנים בין יחד ללבד, ואיך הופכים את המרחב האישי לנכס משותף?
כשם שיש מגוון שפות רוחניות, כך יש מגוון אפשרויות טבילה: יש טובלות השרות עם עצמן ניגוני חתונה חסידיים או פיוטי יום כיפור, ויש שכותבות תפילה אישית או לומדות תורה לפני כניסתן לטבול. בתוך ההכרעה לחיות חיי תורה ומצוות ולקיים את מצוות הטבילה, חשובה לא פחות ההכרעה מהי הטבילה עבור כל אחת ואחת.
עם שמחת האירוסין עולה גם אי־נוחות: איך לשמוח באמת בלי להתנתק מהחברות הרווקות שחשובות לך? האם אפשר לשמור על קשר עמוק גם כשנתיבי החיים מתחילים להתפצל?
מאז ומעולם פנו בני אדם למומחים כדי לקבל תשובות לשאלות ומזור לכאבם. מה מקומה של אוטונומיה בתחומים האינטימיים ואיפה עובר הגבול בין התייעצות בריאה להתייעצות־יתר?
הכינוי לשימוש באמצעי מניעה משפיע על הרגש וההתנהלות שלנו סביב הנושא. קריאה לשינוי השיח פותח פתח לבחירה שקולה, מודעת ומבוססת ידע, מתוך אחריות ואוטונומיה.
טובלות בנחת הוא מרחב אינטרנטי שקם כדי לדבר על חוויית המקווה, ללמוד ולדבר על הלכה, מיניות, פמיניזם – ועל הטבילה עצמה. קהילת הנשים שבקבוצה מונה מעל 10K חברות.
התרגלות להלכות נידה היא תהליך המשתנה מזוג לזוג. המפגש שבין ההלכה לבין הגוף והחיים המשותפים מציב את בני הזוג מול אתגרים שראוי להעלות למודעות ולדון בהם.
רצפת האגן היא הרבה יותר משריר - היא תשתית חיונית שמשפיעה על תפקודים יומיומיים ועל איכות החיים: מהיציבה, דרך תפקוד הסוגרים, ועד לחיים אינטימיים בריאים.
איך מדברים על ציפיות דתיות בזוגיות בלי לעורר עימות? גם כשיש פערים באמונה או בפרקטיקה, שיחה רגישה ומכבדת יכולה להפוך את הפער להזדמנות לחיבור עמוק יותר.
פערים בחשק נפוצים בזוגיות, אך לעיתים גורמים למתח ותסכול. השאלה היא לא רק מי רוצה יותר או פחות, אלא איך להתמודד, מתי ואיך לדבר עליהם, ומתי לפנות לעזרה מקצועית.
יש יתרון בלשוחח עם אישה זרה על נושאים אינטימיים. מדריכת כלות מנוסה יודעת להתאים את העבודה שלה לנשים המגיעות אליה. מה עושה מדריכת הכלות ואיך נולד התפקיד הזה?
בזוגיות מעורבת דתית-חילונית, שמירת הלכה, ובמיוחד הלכות נידה, יכולה להיות מתוח. דרכים לגשר על הפער מתוך כבוד, הבנה, ואיזון שמכבד גם את הערכים וגם את האהבה.
יש מי שמדלגים בקלילות מהאסור למותר ומשתוקקים למגע ולקירבה המחודשת אחרי הטבילה; יש מי שזקוקים לזמן ולהתקדמות מדודה ושקולה. הריחוק לא בהכרח מתהפך לקירבה בין רגע.
בימינו מקובל שכלה מקבלת הדרכה ממדריכת כלות מוסמכת ולא ישירות מאימה, אך האמנם כך ראוי לכתחילה? האם יש דרך אחרת לתהליך הלימוד לקראת הנישואין ובתוכם?
גם רווקים המייחלים להינשא מקיימים חיים עשירים. מהות החיים היחידאיים לא מתמצה בבדידות. כלולים בה כל התכונות, הרגשות והמאוויים של האדם העומד בפני עצמו.
הרצון להישאר בטהרה גורם לנשים לנקוט החמרה מיותרת על עצמן ובה בעת להתעלמות מבשרן. כיצד מאזנים מבלי להחמיר לשווא מחד, ומבלי להתכחש לגוף מאידך?
מהרגע שהודעתם על חתונה אתם מוצפים בעצות רבות, חלקן טובות וחלקן פחות. הנה עצה אחת חשובה שתעזור לכם לסנן את שלל העצות סביבכם.
ההחלטה לגשת לסיוע סביב קושי נפשי היא קשה. לעיתים ההחלטה קשה יותר בגלל הגבולות המטושטשים בין הדרכה, ייעוץ וטיפול. השורות הבאות מנסות ליצור סדר בנושא:
בשנים האחרונות נדמה שהעיסוק במיניות נמצא בכל מקום וגם הציבור הדתי התחיל להניח את שיח המיניות על השולחן. איך זה קרה, איפה רואים שינוי ומה מחירי השיח החדש שנוצר?
סביב הטבילה התפתח מיתוס של רוגע, בזמן שבמציאות מדובר באירוע שצריך להידחק לתוך שגרת היומיום. כמה טיפים להפוך את היום של ליל הטבילה לנעים ומשמעותי יותר.
הלכות נידה נמסרות בידי נשים ונובעות מגופה של האישה, אבל הן משפיעות באופן ישיר על חיי שני בני הזוג. הצעה לשותפות במחוייבות הזוגית להלכות נידה.
לימוד בחברותא הוא רצון של זוגות רבים, וחוויית לימוד התורה נתפסת כמשמעותית ומעצבת. ברשומה זו תמצאו הצעות למימוש הכמיהה הזו ולהתמודדות עם האתגרים שבדרך.
שיטת המודעות לפוריות (שמ"פ) משמשת לזיהוי של הימים הפוריים במטרה להיכנס להריון, או להימנע מכניסה להריון. זאת שיטה טבעית ופופולרית ונשים רבות נעזרות בה. אלו עיקריה:
תפקיד הבלנית עתיק כמו בתי המרחץ, אך בגלגולו הנוכחי הוא שונה מאוד ממה שהיה כשהופיע לראשונה. על מקצוע הבלנות ועל התפקידים והסמכויות שיש לבלנית כיום.
טקס החופה בנוי משלבים שונים ובכל שלב יש מרחב תמרון. היכרות עם החלקים השונים של הטקס מאפשרת בנייה של טקס משמעותי ששני בני הזוג ירגישו מחוברים אליו.
כאבים בחבירה בעל קיום יחסי אישות יכולים לנבוע מכל מיני גורמים. מה הם הגורמים, לאן אפשר לפנות כדי לקבל אבחון ומה דרכי הטיפול המומלצות?
הבדידות היא חלק מהדינמיקה של הזוגיות. כיצד, עם השלמת התהליך הרגשי אצל שני בני הזוג, תשוב הגאות תהיה קרבה והבדידות תתפוגג?
הכלים האזרחיים מכירים במנעד של פגיעות הכוללות הטרדות, ניצולים, חילולי נפש וחילולי גוף. הכלים ההלכתיים, לעומתם כפי שמתברר, לא שיערו את כלל דרכי הציד והפיתוי. גם הכלים המשפטיים לא מכילים את כלל האפשרויות לדרכי רמיסת כבוד הגוף וכבוד הנפש של מי שניצב מול סמכות בתוך עולמנו הדתי.
פעם היית יכולה להגיע למקומות אחרים ברוח שלא קשורים רק לבקשת הבן-זוג. ויכולת לטייל בעולם ולקרוא לו בכל מקום. לקרוא לשניהם, לאל ולגואל.
בקיץ של שנת התשס"ב, הוצגה בבית הכנסת ה'חדש' בברלין תערוכת ציורי תנ"ך של האמן לסר אורי (Lesser Ury). באותה העת ביקרתי בעיר ועצירה מול ציורים בהם בנימין נוכח, גרמה לי להבין שבנימין הוא הסיפור הטראגי שלא סופר, עקב האפלת דמותו של יוסף; התייתמות עם הלידה, אובדן אח לשנים רבות, ובדידות גילאית מול שאר האחים שנותרו עם אביהם.
במאמרה על הפיוט ״אנא בכח״ מציעה הרבנית שרה סגל־כץ קריאה ייחודית המדגישה את המתח שבין כח לרוך, בין מסתורין לנגישות. היא מראה כיצד הפיוט הופך את שם מ״ב האותיות ממנגנון קבלי סגור לכלי תפילה קהילתי נגיש, המאפשר חוויה של השתייכות, שמירה והתרוממות ברגעי מעבר. בכך היא מצביעה על תרומתו של הפיוט להבנת השפה הדתית ככוח עדין של קשר, שייכות ותקווה.
התוודעותו של פראנץ רוזנצווייג ליהדות המזרחית והחסידית, יצרה אצלו את הפילוסופיה של ההתגלות שמעדיפה את החכמה העולה מן החיים על פני 'מחלת הפילוסופיה'.
