עורכת
אני משמשת העורכת הראשית של האתר ׳מגזין גלויה׳. מאז היווסדו, במגזין גלויה התפרסמו למעלה מ-3,000 טקסטים. אני אוצרת את הטקסטים הנכנסים למגזין – בין בהזמנה ובין המוצעים לנו, ועורכת אותם בפועל.
במסגרת ׳גלויה׳ אני עורכת אסופות, חלקן מתפרסמות באופן דיגיטלי וחלקן בדפוס. עריכת האסופות מהווה עבורי זכות לארוג יחד קולות מגוונים משדה היהדות הישראלית, ולהציע השראה והתבוננות דרך יצירה תרבותית עשירה ומשותפת.
אני עמלה עתה על האסופה העשירית. האסופות שיצאו תחת המטריה של גלויה נרקמו לעתים בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים. האסופות יצאו סביב מעגל השנה (חגי תשרי, פסח) וסביב נושאים מיוחדים כמו חרמות או יתמות.
התוצרים מועמדים ברמה גבוהה ומציגים מגוון רחב של טקסטים – שירים, תפילות ומסות; מגוון של יוצרות ויוצרים המגיעים מרקעים מגוונים ומשקפים תפיסות עולם שונות.
לצד זאת, גם לפן האסתטי יש חשיבות בתוצר והקשר בין טקסט לטקסטיל עומד לנגד עיני בעבודתי. אני מקפידה להעמיד תוצרים שגם העיצוב שלהם מספר באופן מוקפד את התוכן שאותו הם מהדהדים.
פרויקט אסופות במלוא שנה למתקפת השבעה באוקטובר
אסופות דיגיטליות – כך למשל פרסמנו אסופות בחודש אוקטובר 2024 במלאות שנה למתקפה, בשבוע הפעילות של דינה, בליל הסדר עם הכמיהה לחירות החטופים, בשביעי של פסח ותחינה לקריעת הים עבור רווקות.ים, ועוד.
אסופת דינה
אסופות דיגיטליות – כך למשל פרסמנו אסופות בחודש אוקטובר 2024 במלאות שנה למתקפה, בשבוע הפעילות של דינה, בליל הסדר עם הכמיהה לחירות החטופים, בשביעי של פסח ותחינה לקריעת הים עבור רווקות.ים, ועוד.
אסופת חירות
אסופות דיגיטליות – כך למשל פרסמנו אסופות בחודש אוקטובר 2024 במלאות שנה למתקפה, בשבוע הפעילות של דינה, בליל הסדר עם הכמיהה לחירות החטופים, בשביעי של פסח ותחינה לקריעת הים עבור רווקות.ים, ועוד.
וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנַחְנוּ - אסופת שירה והגות בנושא חרמות שראתה אור בדפוס
שיתוף פעולה בין ״כנפי דרור״ ל״גלויה״ ועבודה עריכה שלי ביחד עם הרבה אורית רז וחכם עדיאל שושני, הניב ספר שהוצאנו לאור עם פתיחת שנת הלימודים ה׳תשפ״ה. האסופה עוסקת בדחייה, הדרה פוגענית וחרם חברתי בכל הגילים. באסופה אפשר לפגוש בשירים, תפילות ומאמרי הגות קצרים, מאת כחמישים כותבים וכותבות – משוררים, אנשי מקצוע בתחומי הטיפול והחינוך, מובילי קהילות והוגים.
עד כה נרכשו כאלף עותקים של האסופה – על ידי יחידים ומנהלי מסגרות חינוכיות וקהילתיות. הספר יצא כחלק מעיסוק כללי במוגנות וכדי לדבר גלויות על נושאים שנותרים לרוב כמוסים בחיינו האישיים והקהילתיים. מטרת הספר להעניק מודעות ולהפנות את תשומת הלב להתרחשויות מאתגרות ולתווך אפשרות של “התערבות חכמה” בעת התרחשות חרם חברתי והדרה פוגענית. שעריו השונים של הספר פורשים אט אט את האתגרים השונים בהתמודדות עם תחושות השתייכות או דחיה בחברה, ועוד.
אסופת יתמות
אסופות דיגיטליות – כך למשל פרסמנו אסופות בחודש אוקטובר 2024 במלאות שנה למתקפה, בשבוע הפעילות של דינה, בליל הסדר עם הכמיהה לחירות החטופים, בשביעי של פסח ותחינה לקריעת הים עבור רווקות.ים, ועוד.
האסופות נערכו בשיתוף פעולה עם:































עוד על אודות האסופות
לורם אימפסום
חלק שני בסדרת כתבות של שושנה קיטס יסקול על תופעת לימוד תורה של נשים ועל המנהיגות הנשית באורתודוקסיה בישראל – שלוש נשים מתארות את מסען בתורה. פורסם במקור בג'רוזלם פוסט, 21 בפברואר 2019 לקריאת הכתבה באנגלית: being-the change professional women in halacha תלמידות החכמים של ימינו הן, בדומה לתלמידי החכמים בדפי הגמרא שאותה הן לומדות – נשים יוצאות […]
ספריה לעולם אינה קיימת בזכות עצמה, היא בסך-הכל קיר מראות המוצב לפני בני-אדם חיים ופועלים
מתוך הספר: 'לפני המקום' מאת חיים באר
שאלות ותשובות שכיחות
יש איזה עקרון מארגן לנוכחות שלך בתקשורת?
הבחירה שלי בנושאים לכתיבה ולשיח ציבורי נובעת מהמפגש היומיומי עם סוגיות שמעסיקות אותי מבחינה מחשבתית ואף בוערות בחיי הקהילה. כשאני שומעת שוב ושוב על פער בין ההלכה לבין המציאות, על כאב שדורש מענה, או על תופעה שמחייבת התייחסות – אני יודעת שהגיע הזמן להעלות את הנושא לדיון ציבורי. למשל, המאבק שלי בנושא המקוואות צמח מתוך העובדה ששימשתי כבלנית מתנדבת ומשיחות אישיות עם נשים שחוו פגיעה או השפלה. כך גם המעורבות שלי בנושא פגיעות מיניות במרחב הדתי – היא לא נולדה מרצון תיאורטי, אלא מתוך מפגש עם מציאות כואבת שדרשה סיוע כדי להאבק ולשנות את המצב. אני מאמינה שתפקידי כרבנית הוא לא רק ללמד ולפסוק, אלא גם להיות פה לקולות שלא נשמעים מספיק, ולהביא את הכאב והאתגרים לשולחן הדיון הציבורי והתורני.
החשיפה התקשורתית היא כלי לקידום שינוי חברתי מתוך דיאלוג ואחריות. היא מאפשרת להעלות נושאים חשובים לסדר היום הציבורי ולקדם שיח מכבד ומעמיק בסוגיות מורכבות.
סיפורים אישיים מאפשרים יצירת גשר והזדהות. כשאשה שומעת או קוראת על התמודדות דומה לשלה, היא מרגישה פחות לבד. וכך כל אדם – מבוגר וצעיר. סיפורים אישיים גם מבהירים עד כמה ההתמודדויות קרובות אלינו ועד כמה יש ציפיה מבעלי סמכות להידרש לכך ולא להתעלם.
זה חלק מיצירת קהילה וחיבור עם אתגרים דומים.
מדוע לדעתך חשוב להשמיע קול תורני-נשי בשיח הציבורי?
השמעת קול תורני-נשי בשיח הציבורי היא הכרחית בימינו משתי סיבות מרכזיות: ראשית, היא מעשירה את השיח ההלכתי בתובנות ובפרספקטיבות שנעדרו ממנו במשך דורות. לדוגמה, סוגיות כמו טהרת המשפחה, צניעות או מעמד האישה מקבלות עומק והבנה חדשים כשהן נידונות גם מנקודת מבט נשית-הלכתית. שנית, היא מאפשרת לנשים דתיות רבות לראות שאפשר לשלב בין מחויבות הלכתית עמוקה לבין השמעת קול ברור ומשפיע בזירה הציבורית. זה לא רק עניין של ייצוג – זו אחריות הלכתית להעמיד מודל של למדנות נשית שמשלבת בין עולמות.
ואחרי כל זה אזכיר עוד שני מרכיבים חשובים: אני רבנית שמשיבה בהלכה לא רק לנשים ולא רק בענייני נשים ולכן, שליחותי היא לכלל החברה. אני רבנית גם בשל הסמכות הלכתיות אבל גם עם סמיכה רחבה לכלל החברה הישראלית וככזו סוגיות שורשיות בקיום היהודי, הישראלי, האנושי מעסיקות אותי. יש בעשיה שלה מענה שרלוונטי גם ליהודים שלא מישראל וגם לבני ובנות אדם באשר הם. אמנם בכל רגע אני מחוייבת לתורה ולמצוות אבל לא בכל רגע אני מדבררת סוגיה מתוך השולחן ערוך.
כיצד משפיעה החשיפה התקשורתית על השינוי החברתי?
החשיפה התקשורתית היא כלי לקידום שינוי חברתי מתוך דיאלוג ואחריות. היא מאפשרת להעלות נושאים חשובים לסדר היום הציבורי ולקדם שיח מכבד ומעמיק בסוגיות מורכבות.
מה החשיבות בכתיבה בבמות שונות ומגוונות?
הכתיבה בבמות מגוונות מאפשרת להגיע לקהלים שונים ולגשר בין עולמות. זה חלק מהאחריות ליצור דיאלוג בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ולקדם הבנה הדדית.







