עם הודעת הרבנות על פתיחת ההרשמה למועד האביב של בחינות ההלכה, ראיינה יעל פרידסון את הרבנית שרה סגל־כץ, שהיא גם מבין העותרות וגם מתכוונת להיבחן ואת הרבנית יערה וידמן סמואל שמתכוונת להיבחן אף היא.
יש לציין כי פרידסון היא העיתונאית שפרסמה לראשונה את הגשת העתירה לפני כשבע שנים, לאחר שכבר סיקרה את צמיחת עולם ההלכה של למדניות שנים קודם לכן
לקריאת הכתבה בעברית | Read the article in English
מתוך הכתבה ״הרבנות הצליחה להתיש את העותרות, אך הן פרצו את הדרך לדור הבא של הרבניות״ מאת יעל פרידסון:
"המבחנים ברבנות זה לא עניין הלכתי, זה עניין מנהלתי", אומרת הרבנית שרה סגל־כץ, אחת העותרות. בפסיקת בג"ץ נכתב כי התעודות שיינתנו לנשים שעוברות את המבחנים יהיו שוות ערך לתואר אקדמי ויקנו נקודות זכות בשכר, גישה למכרזים ממשלתיים והטבות תעסוקתיות. "יש כאן הכרה בלימודים שאנחנו מבקשות לקבל מהמדינה. זה שווה מיליונים", היא טוענת.
סגל־כץ עברה תוכנית הסמכה אחת לרבנות של 'בית מורשה', ובהמשך השתתפה בתוכנית 'רבנות ישראלית' של מכון הרטמן. לאורך השנים היא התנדבה כבלנית במקוואות והקימה את 'מרכז גלויה' העוסק בזוגיות ומיניות מזווית הלכתית. מבחינתה, המאבק הממושך לפתיחת הבחינות לנשים חשוב כדי לסלול את הדרך לנשים נוספות. "פעם נשים היו מנועות מלהשתתף בעולם התורה בשל חסמים של אוריינות. החסמים הללו פגו מזמן. הודות לפסק הדין של סולברג, גרוסקופף וברק־ארז, גם חסמים של אפליה על בסיס מגדר ראוי שיתפוגגו", הסבירה סגל־כץ.
היא מדגישה את התפקיד המרכזי שמילאו פסיקות בג"ץ בתהליך שעובר שעולם הלימוד הדתי לנשים. תפקידים רבים שהיו סגורים בפני נשים נפתחו לאחר שבית משפט חייב זאת. "נשים כבר משמשות בתפקידים של טוענות רבניות, יועצות בבתי הדין הרבניים ומשגיחות כשרות נוכח הישגי בג"צים קודמים של הפמיניזם הדתי", היא מפרטת. לדבריה, באותה מידה ראוי ששנשים יזכו בתעודות שמכירות בידע ההלכתי שלהם, ויאפשרו להן לממש את יכולתן הרבנית.
