נעים מאוד

נעים מאוד, אני שרה סגל-כץ

אני לומדת כל החיים – מתוך אהבה לידע, מתוך חיפוש אחר חיבור למעשה ומתוך שאיפה לצדק. הלימוד עבורי הוא תמיד שער לעשייה, לפרקטיקה, לשינוי.
הרחבת הדעת האינטלקטואלית היא עבורי מקור של נחת רוח, אבל היא לעולם לא עומדת בפני עצמה – היא חייבת להיות מחוברת לעולם המעשה.

לאחר עשור של עבודה בחינוך בתיכונים שונים בירושלים, פניתי לעולם ההשכלה התורנית באופן מעמיק והוסמכתי להיות מורת הלכה. מאחורי עשור וחצי של עשיה רבנית בה ליוויתי כאלפיים (!) נשים וזוגות בעיקר בהכנה לחיי הנישואין, לצד ליווי בשלב הרווקות, סביב שינויים בחיי המשפחה וגם ברגעי עצב של הפלות ופרידות. הזכות ללמד הלכה בשילוב ידע על מיניות בריאה והיותי כתובת לציבור הרחב בכל שאלה הלכתית, היא לתפיסתי מימוש השליחות הרבנית שלי. יש לי צורך תמידי בחיבור לנשמת היחידים ונשמת הכלל ולכן, במקביל לעשייתי הרבנית בחדר ההדרכה ובמפגשים אישיים קיימת גם עשיה רחבה בשליחות ציבורית בעצם העמדת ידע הנגיש לקהל הרחב באופן דיגיטלי ומודפס ובמעורבות והובלה של מיזמים שונים. אני שואפת שלא לתחום את עשייתי ושליחותי רק לעולם דתי ואני עסוקה תמיד במחשבה על כלל החברה, עם אמונות ותפיסות עולם שונות. 

העשייה הרבנית שלי נשענת על ידע מבוסס, חיבור וכמיהה ללמידה תמידית. הלימוד עבורי מתקיים בשני מישורים – העיסוק בסוגיות גדולות וקטנות כאחד, והמענה האישי לצד אחריות חברתית רחבה של צדק ותיקון עולם. אני רגישה מאוד למילים ולמנגינה העולה מבין דפי לימוד ואיני יכולה לשאת שכל זה ייוותר במרחב סגור מבלי חלונות, מבלי ענפים ולבלוב גם מחוץ לבתי המדרש ולספריות האקדמיות שאני נהנית להיות בהם בת בית. 

אהבת הספר נטעה בי בילדות, ומאז לא חדלתי לקרוא ולכתוב.
אני קוראת ללא הרף, וכותבת ללא הפסקה – דעות, שירה, פרוזה ועשרות מחברות אישיות לאורך כל החיים. אני קוראת מהר והזכרון משמש אותי היטב במסע הלימוד התמידי
אני אוהבת לצלול לתוך ספרים, לשבת שעות בספריות, לשוחח, ללמוד וללמד. 

הסקרנות האינטלקטואלית שלי לא נגמרת עם סגירת ספר או סיום הכתיבה.
המחשבה שלי תמיד מחוברת לעשייה – צדק, יוזמות ושיתופי פעולה. אני רוצה לפעול, אני רוצה להתקין ולכונן עולם טוב יותר ולתקן את מה שמבקש הטלאה.
חשוב לי לתווך ידע, ליצור שיח משמעותי ולהוביל נשים בתוך השדה הרבני, כמו גם להעניק מענה לכל איש ואישה באשר הם ולא רק בהקשרים הלכתיים או בהקשרים אמוניים או רוחניים, פשוט להיות רבנית מתוך ריבוי דעות והלוואי ורצויה לרוב אחיה ואחיותיה.

אני מורת הלכה ומרצה בתחומי ההלכה והמחשבה היהודית, מנחה סדנאות המשלבות לימוד בית-מדרשי וכתיבה יוצרת, מלווה טקסי חיים, יזמית ויועצת בתחומי התרבות הרוחנית, ייסדתי, יצרתי ועודני עורכת וכותבת באתר "גלויה" – אינדקס מוביל לתרבות, השראה וכתיבה עכשווית.

כמדריכת כלות וזוגות בעלת ניסיון של למעלה מאלף זוגות, וכמי שמלווה תהליכים משמעותיים, אני מאמינה שהלכה היא שפה חיה, מחוברת לחיים ולעולם הרוחני של כל אדם.

לפני למעלה מעשור בחרתי להעמיק בלימוד ההלכה מתוך רצון להיות כתובת בתחום זה, ולהיות חלק ממהפכת לימוד התורה לנשים בעולם הדתי. אני מאמינה שמהפכה זו מעניקה תחושה של "בנות בית" גם לנשים במרחב התורני.

רקע והשכלה

אני בוגרת תואר ראשון ושני במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית, ותכנית "רביבים". לימדתי מחשבת ישראל, מקרא וספרות בתיכונים חילוניים ודתיים בירושלים, וכן בבתי מדרש פלורליסטיים כמו ״הישיבה החילונית בירושלים״, "עלמא" ובית המדרש ״פנים בפנים״ שיזמנו בבית אבי חי.

לאחר שנים בהם הייתי סמוכה יותר ללימוד ומחקר באקדמיה – סביב פילוסופיה של ההלכה ואף קבלה (בעיקר סביב ספר הזוהר, בעזרה מחקרית לפרופ׳ דני מט, פרופ׳ רוני מרוז ופרופ׳ עדה רפפורט ז״ל) החלטתי לשלב בחיי גם התמחות בהלכה עם רכישת תיבת הכלים שהיתה נתונה היסטורית בידי גברים בלבד, ובחרתי ללמוד הלכה באופן שיאפשר לי גם להכיר את שלשלת הפסיקה ושיקוליה וגם להצטרף כמשיבה בהלכה. הוסמכתי ב״בית מורשה״ וגם ב״בית המדרש לרבנות ישראלית״ במכון הרטמן והמדרשה באורנים, ואני לקראת הסמכה בכולל ההלכה של ״ישיבת מהר״ת״.

עשייה ויוזמות

ייסדתי ואני מנהלת את "גלויה" – מרכז וספרייה דיגיטלית העוסקים בזוגיות, הלכה, מיניות, טקסי חיים, מוגנות והשראה פואטית באמצעות שירה ותפילות עכשוויות.

לאחר שנים כפעילה בשדה התרבות בירושלים (פינה קבועה עם ביקורת ספרים במשך כמה שנים ב״קול ישראל״, ערבי ״ידידי, השכחת״ ב׳בית הלל׳ בהר הצופים, אירועי השקה ב׳תמול שלשום׳, אירועי לימוד כתיקון ליל שבועות ב׳אלול׳, יארצייט לעגנון בבית עגנון ועוד) נכנסתי לפעילות חברתית סביב תחום המקוואות והזכות של כל אישה לטבול לבד, מוגנות מינית – בליווי אישי וקבוצתי, ובריכוז התחום בארגון קולך, בזכות של נשים לקבל הכרה רשמית מהמדינה על ידיעותיהן ועוד.

כפעילה חברתית אני פועלת בתחומים של:
מקוואות – במסגרת קבוצת "אדוות" ו**"טובלות בנחת"**
מוגנות מינית – חברה בארגון "קולך" ומייסדת-שותפה עם הרבה תמר אלעד-אפלבום ומנהלת את מיזם "ברית אמונים"
אני חברה בקבוצת העותרות לבג"ץ לפתיחת בחינות הרבנות לנשים

כיום אני לומדת בכולל ההלכה של ישיבת מהר"ת, כותבת במסגרת תכנית "ותכתוב". אני מנהלת את "ברית אמונים", יוזמה לקידום מוגנות רגשית ומינית במרחבים קהילתיים ואמוניים בשדה היהדות הישראלית ובתוכו את ״שותפות דינה״ שמהווה שבוע פעילות המחבר עשרות ארגונים וקהילות בישראל ובתפוצות סביב פרשת ״וישלח״ ודמותה של דינה למען העלאת המודעות לפגיעות מיניות ויצירת עירנות ומניעה.

אני כותבת מאמרים על הלכה, מגדר והשילוב ביניהם, לצד שירה ופרוזה. עבורי, הכתיבה היא נשימה חיונית וחמצן משמעותי. לאחרונה אני כותבת גם על יתמות של ילדים.

חיים אישיים

נולדתי וגדלתי בירושלים (דור שביעי וגם ראשון), וכיום אנו כמשפחה ברילוקיישן בריברדייל, ניו יורק.

המקום ממנו אני יוצאת ואליו אני שבה הוא הבית ובתנועה של כל מה שמהווה ״בית״. אני נשואה לאדם, ואמא לצור ישראל, זהר דבורה וכרם חמדה. בקורונה הצטרפה גם פודלית ששינתה את חיינו, לעוד יותר טוב. תמונת בת מצוה בחורשת הירח + לכתוב: בת המצוה שחגגנו בישראל

אני מאמינה בלימוד שמוביל לעשייה, ברבנות שמחוברת למציאות, ובחיים מלאי סקרנות, יוזמה וצדק.

משפט הנעה לפעולה להמשך שיח ויצירת קשר: רוצים לשאול שאלה ואולי לחשוב על יוזמה משותפת? כתבו לי.