כשם שיש מגוון שפות רוחניות, כך יש מגוון אפשרויות טבילה:
יש טובלות השרות עם עצמן ניגוני חתונה חסידיים או פיוטי יום כיפור, ויש שכותבות תפילה אישית או לומדות תורה לפני כניסתן לטבול. בתוך ההכרעה לחיות חיי תורה ומצוות ולקיים את מצוות הטבילה, חשובה לא פחות ההכרעה מהי הטבילה עבור כל אחת ואחת.
חלק שני בסדרת כתבות של שושנה קיטס יסקול על תופעת לימוד תורה של נשים ועל המנהיגות הנשית באורתודוקסיה בישראל – שלוש נשים מתארות את מסען בתורה. פורסם במקור בג'רוזלם פוסט, 21 בפברואר 2019 לקריאת הכתבה באנגלית: being-the change professional women in halacha תלמידות החכמים של ימינו הן, בדומה לתלמידי החכמים בדפי הגמרא שאותה הן לומדות – נשים יוצאות
אנחנו השינוי – התמחות מקצועית של נשים בהלכה Read More »
על השאיפה לבער את ניצול הסמכות הרבנית לשם פגיעה ועל האחריות האתית שיש להתנהל עימה בנשיאת התפקיד הרבני. הקשב, הבינה, שמירת הסוד, המחויבות כלפי האחר לא כדיבורים בעלמא של יחסי אני-אתה אלא כמחויבות וכמימוש התביעה הנוכחת בכל מפגש. *הרצאה במכון שכטר, במסגרת ערב עיון בנושא: "בין 'עשה לך רב' ל'שנא את הרבנות' – הרבנות בישראל ממסכת
אתיקה של סמכות רבנית בגלוי ובמחשכים Read More »
אני תוהה עלינו כחברה. אני תוהה על שפה אזרחית קיימת שעוד לא נתיישבה מספיק בתוך חיינו הדתיים, שפה שהיתה צריכה להינתן לה אכסניה מהירה בעולם דתי-הלכתי ובכל זאת – יש נטיה לדחותה, לא לרצות לאמצה ולפחד ממה שהיא מספרת שמתרחש בקרבנו. שפה שעד שלא נוצרה, יכולנו לחשוב שאינה כדאית ומשנוצרה היא מספרת עד כמה הבושה
האם ניתן להלבין חטאים אפורים ושחורים? Read More »
איכשהו בתרבות שסביבך, שמורכבת ממערב וקדושה יחד, לכולם ברור שלבחוּר לא פשוט לבחוֹר. כשזה קורה, מניחים שהוא צריך להסתגל למסגרת, למחוייבות ולקצץ במרחבים שבהם חי קודם לכן.הבחורה? ברור שהיא רק מוקירה תודה כל רגע ורגע ונכנסת לתפקיד בקלות. כאילו לא הלכת בדרך וצברת רשמים, דפוסים ותובנות. הרי הנוף של אבק שבילי הרווקות לא יכול להימחק
המרה רוחנית לא מדוברת – מרווקות לנישואים Read More »
*מסה זו נכתבה במשותף על-ידי: אדם ושרה סגל-כ"ץ למן שיחתנו הראשונה רקמנו חלום: להעניק לילדינו העתידיים ולנו לידות טבעיות, בבית. כשם שסך חיי היחד וסך צמיחת המשפחה משקפים את מי שנהיינו מאז ואת מי שנהיה בעתיד, כך הם סיפורי הלידות של ילדינו. כל לידה מחלצת מאתנו תובנות חדשות על אודות חיינו. הזכות למלל את הדברים
התוודעותו של רוזנצווייג ליהדות המזרחית והחסידית, יצרה אצלו את הפילוסופיה של ההתגלות שמעדיפה את החכמה העולה מן החיים על פני 'מחלת הפילוסופיה'. פראנץ רוזנצווייג מת צעיר. טבור חייו היה טמון בגילאי העשרים שלו, מבלי לדעת כי אלה הם מחצית ימיו. יש בהגות היהודית אנשים שחיו פחות מארבעים ושלוש שנותיו ובכל זאת הצליח כוכבם לדרוך והמון
אדם ללא נחת מחפש קשר עם אלהים Read More »
על "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ" (בראשית מ"ג, כ"ט), שבפרשת מקץ פרשת מקץ ממשיכה את סיפורי יוסף וסופה אינו חתום אלא, נותר עם דרמה גדולה על אודות השאלה מה ייעשה בבנימין וב'גניבה' אשר נמצאה בתחתית השק שלו. מן העיסוק ביוֹסֵף ואֶחָיו המרובים אנו יכולות להפנות את המבט אל יוֹסֵף ואָחִיו, בן אונה
מִיּוֹסֵף וְאֶחָיו לְיוֹסֵף וְאָחִיו Read More »
מה פועל בזה אשר מורגל להקדיש עצמו לאמירת תיקון חצות מדי ליל איזו תלבושת מולבשת על נפשו עם בוקר? מה מחוללים דברי הכאב על גלות השכינה ועל העולם הפגום, הנאמרים לילה לילה?אילו חדרי נפש נפתחים בשעות קטנות אלו, הסמויות מן היום הגדול ורב הפעלים?מה ננסך על זה אשר מבקש באשמורת הבוקר של שבת את הגאולה?
דודי ירד לגנו – פריטת הנשמה עלי-נבל Read More »
כמו טבעו המפתיע של כל אוקסימורון, גם הפיוט "אנא בכח" יוצר שילוב בין מה שנדמה כהפכים. מילות הפתיחה מבקשות בלשון עדינה את נוכוחות הכח. פציחה שכזו מעניקה תחושה מבטיחה, השערה שיימשכו מילים נוספות בעלות גוון דומה. ישנה תקווה אצל הקורא לעוצמה ואקטיביות שירוככו במילות עידון. אפשר לשער גם שתהיה כאן איזו דרישה לשינוי סדרי בראשית