איכשהו בתרבות שסביבך, שמורכבת ממערב וקדושה יחד, לכולם ברור שלבחוּר לא פשוט לבחוֹר. כשזה קורה, מניחים שהוא צריך להסתגל למסגרת, למחוייבות ולקצץ במרחבים שבהם חי קודם לכן.הבחורה? ברור שהיא רק מוקירה תודה כל רגע ורגע ונכנסת לתפקיד בקלות. כאילו לא הלכת בדרך וצברת רשמים, דפוסים ותובנות. הרי הנוף של אבק שבילי הרווקות לא יכול להימחק […]
המרה רוחנית לא מדוברת – מרווקות לנישואים Read More »
*מסה זו נכתבה במשותף על-ידי: אדם ושרה סגל-כ"ץ למן שיחתנו הראשונה רקמנו חלום: להעניק לילדינו העתידיים ולנו לידות טבעיות, בבית. כשם שסך חיי היחד וסך צמיחת המשפחה משקפים את מי שנהיינו מאז ואת מי שנהיה בעתיד, כך הם סיפורי הלידות של ילדינו. כל לידה מחלצת מאתנו תובנות חדשות על אודות חיינו. הזכות למלל את הדברים
התוודעותו של רוזנצווייג ליהדות המזרחית והחסידית, יצרה אצלו את הפילוסופיה של ההתגלות שמעדיפה את החכמה העולה מן החיים על פני 'מחלת הפילוסופיה'. פראנץ רוזנצווייג מת צעיר. טבור חייו היה טמון בגילאי העשרים שלו, מבלי לדעת כי אלה הם מחצית ימיו. יש בהגות היהודית אנשים שחיו פחות מארבעים ושלוש שנותיו ובכל זאת הצליח כוכבם לדרוך והמון
אדם ללא נחת מחפש קשר עם אלהים Read More »
על "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ" (בראשית מ"ג, כ"ט), שבפרשת מקץ פרשת מקץ ממשיכה את סיפורי יוסף וסופה אינו חתום אלא, נותר עם דרמה גדולה על אודות השאלה מה ייעשה בבנימין וב'גניבה' אשר נמצאה בתחתית השק שלו. מן העיסוק ביוֹסֵף ואֶחָיו המרובים אנו יכולות להפנות את המבט אל יוֹסֵף ואָחִיו, בן אונה
מִיּוֹסֵף וְאֶחָיו לְיוֹסֵף וְאָחִיו Read More »
מה פועל בזה אשר מורגל להקדיש עצמו לאמירת תיקון חצות מדי ליל איזו תלבושת מולבשת על נפשו עם בוקר? מה מחוללים דברי הכאב על גלות השכינה ועל העולם הפגום, הנאמרים לילה לילה?אילו חדרי נפש נפתחים בשעות קטנות אלו, הסמויות מן היום הגדול ורב הפעלים?מה ננסך על זה אשר מבקש באשמורת הבוקר של שבת את הגאולה?
דודי ירד לגנו – פריטת הנשמה עלי-נבל Read More »
כמו טבעו המפתיע של כל אוקסימורון, גם הפיוט "אנא בכח" יוצר שילוב בין מה שנדמה כהפכים. מילות הפתיחה מבקשות בלשון עדינה את נוכוחות הכח. פציחה שכזו מעניקה תחושה מבטיחה, השערה שיימשכו מילים נוספות בעלות גוון דומה. ישנה תקווה אצל הקורא לעוצמה ואקטיביות שירוככו במילות עידון. אפשר לשער גם שתהיה כאן איזו דרישה לשינוי סדרי בראשית
*בעקבות התערוכה "העברים החדשים: מאה שנות אמנות בישראל", מאי 2005. ביממה שקדמה לפתיחת תערוכת "העברים החדשים", הופנו זרקורי העיר ברלין אל אנדרטת הזיכרון ליהודים שנרצחו בידי הנאצים. ראש עיריית ברלין, קלאוס וורייט, פנה אל תושבי העיר וביקש כי יתייחסו ברצינות ובכבוד הראוי לאנדרטה החדשה שנחנכה רק עשרה ימים קודם לכן. פנייתו נבעה מתמונות שהתפרסמו באותו היום בעיתונים, ובהם נראו