נעים מאד

אני שרה סגל־כץ – מורת הלכה, יוצרת ומובילת שיח תורני-חברתי. אני עוסקת בהוראת הלכה ומחשבה יהודית, בהקמת יוזמות רחבות, בליווי טקסי חיים, ביצירת מרחבי לימוד פתוחים ובכתיבה – מאמרים, שירה וטקסטים אישיים שמבקשים לגעת וליצור שינוי.

לאחר עשור של חינוך והוראה בתיכונים שונים בירושלים, בחרתי לקחת חלק במהפכת לימוד התורה לנשים, פניתי לעולם ההשכלה התורנית והוסמכתי להיות מורת הלכה. מאחוריי עשור וחצי של עשייה רבנית, שבמהלכה ליוויתי כאלפיים נשים וזוגות, בעיקר בהכנה לקראת חיי נישואין, לצד ליווי בשלב הרווקות, התמודדות עם שינויים בחיי המשפחה וגם ליווי ברגעי עצב של הפלות ופרידות. הידע ההלכתי שרכשתי, המשולב בידע על מיניות בריאה, מאפשר לי להיות כתובת למנעד רחב של שאלות הלכתיות, זכות שלתפיסתי מממשת את שליחותי הרבנית. במקביל למפגשים פרונטליים בחדר ההדרכה, אני עוסקת גם בהעמדת ידע במגוון תחומים הלכתיים לקהל הרחב, המונגש באופן דיגיטלי ומודפס, ומעורבת בהובלה של מיזמים שונים למען הכלל. בעשייתי אני שואפת שלא לתחום את שליחותי רק לעולם דתי אלא לפעול מתוך מחשבה על כלל החברה, שבה דרות יחד אמונות ותפיסות עולם שונות.

העשייה הרבנית שלי נשענת על ידע מבוסס שרכשתי בעמל הלימוד, ועל חיבור וכמיהה ללמידה מתמדת. הלימוד שלי מתקיים בשני מישורים – מתוך עיסוקי בסוגיות גדולות וקטנות כאחד ובמענה אישי, לצד אחריות חברתית רחבה של צדק ותיקון עולם. אני רגישה מאוד למילים ולמנגינה העולות מבין דפי הלימוד, ואיני יכולה לשאת שכל היפעה הזאת תיוותר במרחב סגור ללא חלונות, ללא ענפים ולבלוב גם מחוץ לבתי המדרש ולספריות האקדמיות, שאני נהנית להיות בהם בת בית.

אהבת הספר ניטעה בי מילדות, ומאז לא חדלתי לקרוא ולכתוב. אני קוראת ללא הרף, וכותבת ללא הפסקה – דעות, שירה, פרוזה ועשרות מחברות אישיות לאורך כל החיים. אני אוהבת לצלול לתוך ספרים, לשבת שעות בספריות, לשוחח, ללמוד וללמד, ולהשתמש בטקסטים למסע לימוד מתמשך ופורה.

הסקרנות האינטלקטואלית שלי מתועלת לעשייה. אני רוצה לפעול, להתקין ולכונן עולם טוב יותר, הנשען על יסודות הצדק והחמלה, מתוך יוזמות ושיתופי פעולה. חשוב לי לתווך ידע, ליצור שיח משמעותי ולהוביל נשים בתוך השדה הרבני, ולתת מענה הולם לכל איש ואישה באשר הם, לא רק בהקשרים הלכתיים, אמוניים או רוחניים. פשוט להיות רבנית הפועלת בתוך ריבוי דעות, והלוואי ורצויה לרוב אחיה ואחיותיה.

כמורת הלכה אני מרצה בתחומי ההלכה והמחשבה היהודית, מנחה סדנאות המשלבות לימוד בית־מדרשי וכתיבה יוצרת, מלווה טקסי חיים, יזמית ויועצת בתחומי התרבות הרוחנית. בשנת 2010 ייסדתי את מרכז גלויה ובסוף שנת 2019, הוספתי לכך ייסוד את מרכז ידע מקוון, הוא ״מגזין גלויה״. באתר 'גלויה' – אינדקס אינטרנטי מוביל לתרבות, השראה וכתיבה עכשווית – אני ממשיכה ליצור ולאצור, לכתוב, לערוך ולהוביל גם לשיתופי פעולה.

כמדריכת כלות וזוגות וכמי שמלווה תהליכים אישיים משמעותיים, אני רואה בהלכה שפה חיה, המחוברת לחיים ולעולמם הרוחני של כל אישה ואיש.

כיום אני יושבת בארצות הברית ולומדת בכולל ההלכה של ישיבת מהר"ת, כותבת במסגרת תכנית 'ותכתוב'. במסגרת המיזם 'ברית אמונים', לקידום מוגנות רגשית ומינית במרחבים קהילתיים ואמוניים בשדה היהדות הישראלית, אני מקדמת את מיזם 'שותפות דינה' – שבוע פעילות אינטנסיבי סביב פרשת השבוע 'וישלח' (סביבות דצמבר), המחבר עשרות ארגונים וקהילות בישראל ובתפוצות דרך דמותה של דינה בת יעקב, במטרה להעלות מודעות לפגיעות מיניות ולקדם ערנות ופעולות מניעה. 

הכתיבה היא עבורי נשימה חיונית. לצד מאמרים על הלכה, מגדר והשילוב ביניהם, אני כותבת שירה ופרוזה ולאחרונה גם על יתמות של ילדים.

רקע והשכלה

אני בוגרת תואר ראשון ושני במחשבת ישראל וכן תוכנית 'רביבים' באוניברסיטה העברית. לימדתי מחשבת ישראל, מקרא וספרות בתיכונים חילוניים ודתיים בירושלים, ובבתי מדרש פלורליסטיים כמו 'הישיבה החילונית בירושלים', 'עלמא' ובית המדרש 'פנים בפנים' שיזמנו בבית אבי חי.

לאחר שנים שבהן עסקתי בעיקר בלימוד ומחקר באקדמיה, בעיקר בתחומי פילוסופיה של ההלכה וקבלה (בעיקר סביב ספר הזוהר, כעוזרת מחקר של פרופ׳ דני מט, פרופ׳ רוני מרוז ופרופ׳ עדה רפפורט ז״ל), החלטתי לשלב בחיי גם התמחות בהלכה, ולרכוש לעצמי תיבת כלים שהייתה נתונה באופן היסטורי בידי גברים בלבד. בחרתי ללמוד הלכה באופן שיאפשר לי הן להכיר את שלשלת הפסיקה ושיקוליה והן להצטרף אליה כמשיבה בהלכה. הוסמכתי כמורת הלכה ב'בית מורשה' בירושלים וכן ב'בית המדרש לרבנות ישראלית' של מכון הרטמן והמדרשה באורנים, וכיום אני לומדת לקראת הסמכה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.

Rabbanit Sarah Segal-Katz הרבנית שרה סגל־כץ

עשייה ויזמות

ייסדתי ואני מנהלת את 'גלויה' – מרכז וספרייה דיגיטלית העוסקים בזוגיות, הלכה, מיניות, טקסי חיים, מוגנות והשראה פואטית באמצעות שירה ותפילות עכשוויות.

לאחר שנים כפעילה בשדה התרבות בירושלים (עם פינה קבועה של ביקורת ספרים במשך כמה שנים ב'קול ישראל', ערבי 'ידידי, השכחת' ב׳בית הלל׳ בהר הצופים, אירועי השקה ב׳תמול שלשום׳, אירועי לימוד כתיקון ליל שבועות ב׳אלול׳, יארצייט לעגנון בבית עגנון ועוד) – נכנסתי לפעילות אקטיביסטית חברתית סביב תחום המקוואות למען זכותה של כל אישה לטבול לבדה (קבוצת 'אדוות' ו'טובלות בנחת'); תחום המוגנות המינית וריכוזו בארגון 'קולך' (ניהול משותף עם הרבה תמר אלעד־אפלבום של מיזם 'ברית אמונים'); וכן בפעילות למען הכרה רשמית של המדינה בנשים בעלות ידע הלכתי רחב ופתיחת בחינות הרבנות לנשים (אני חברה בקבוצת עותרות לבג"ץ בנושא). 

אני יזמית בנשמה – יצירתית, סקרנית, ואוהבת להפוך רעיונות למציאות. יש בי חיבור טבעי בין רוח לקרקע: אני אוהבת לחשוב רחב, לחלום, לדמיין – ואז לרדת לפרטים, לדייק ולהוציא לפועל. מרנין אותי לראות שיתופי פעולה נרקמים, אתרים קמים, פרויקטים קורמים עור וגידים – ואני תמיד בעין טובה, מזהה פינות לשיפור והזדמנויות לצמיחה.

ממוקדת בדרכי, אך גם פתוחה ושמחה להצטרף לפרויקטים של אחרים – עם חדוות עשייה ורצון ליצור שינוי. יש בתוכי מרחבי יצירתיות, עומק, סדר, רגש ותנועה קדימה שמשתלבים נהדר, 

תנו לי רעיון טוב – ואשמח להיכנס אליו פנימה, ולעזור לו לפרוח.

להכיר אותי בראיונות שפורסמו

ראיון שערכה עימי נחמה רוזנצוויג־ליבסקינד לעיתון ״נשים״, ראיון  שערכה דניאלה סתרן רייפן בבלוג ״משחקת בצבע״ ושאלון שהפנתה אלי תמר קשדן במקור ראשון…. ובפודקאסט ״איך היא עושה את זה״ אני מספרת על יוזמת ״שותפות דינה״ אבל גם על הנסיעה המשפחתית לכמה שנים, כששה שבועות לפני השבעה באוקטובר ועל ההתמודדות מאז.

שירה היא לשד החיים

האתר כאן גדוש במאמרים שכתבתי בבמות ובהקשרים שונים, השירה שנוכחת בו מועטה ביחס לטנא זה. השירה שאני כותבת עיקרה שירה וידויית ולכן מספרת במשהו על חיי, על רוחי ונשמתי. עוד לא נפניתי לאגד את כל השירים, אבל אפשר לקרוא כמה מהשירים שפירסמתי בבמות שונות, במקום אחד באתר והוא…

בת המצוה שחגגנו בישראל בקיץ 2023 לצד המכאובים והרעד הקיומי.
צילום: תמר כנרתי

חיים אישיים

נולדתי וגדלתי בירושלים (דור שביעי מצד אחד וגם ראשון מצד אחר), וכיום משפחתי שוהה לתקופת 'רילוקיישן' בריברדייל שבניו יורק.

המקום שממנו אני יוצאת ואליו אני שבה הוא הבית, ובתנועה של כל מה שמהווה 'בית'. אני נשואה לאדם, ואמא לצור ישראל, זהר דבורה וכרם חמדה. בקורונה הצטרפה גם מייפל הפודלית ששינתה את חיינו, לעוד יותר טוב.

אני מאמינה בלימוד שמוביל לעשייה, ברבנות שמחוברת למציאות, ובחיים מלאי סקרנות, יוזמה וצדק.

״צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי / לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הוֹמִיָּה״ – גם כשאנו במרחקים, והגעגועים לבית עזים, סדר יומי ממשיך כשעיניי ולבי מכוונים לציון, ואני משתדלת להיות צינור דו־כיווני בין ה״כאן״ ל״שם״.

תרצו לשאול שאלה
ואולי לחשוב על יוזמה משותפת?
כתבו לי: sarahsekatz@gmail.com

לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי

תהלים קיט, צב

שאלות ותשובות שכיחות

אני רבנית על שם לימודַי ותעודות ההסמכה השונות שקיבלתי. 

אמנם תואר זה משוייך היסטורית לנשים שנישאו לרבנים, אבל בנקודת הזמן ההיסטורית הזו תואר זה נישא גם על ידי מורות הלכה אורתודוקסיות. מינוחים נוספים הם ״רבה״, רב, ו-ר׳ הנישאים על ידי נשים שנושאות בתפקיד רבני בזרמים שונים. יכול מאוד להיות שעוד תהיה הכרעה היסטורית על מינוח אחד עבור כלל הנשים בתפקיד רבני, אבל נכון לעתה ריבוי הכינויים מעיד על תהליך בצמיחה ואף על הגיוון שבשדה הרבנות.

האם תרצו לדעת כיצד בני זוג של רבניות מכנים עצמם? אצלנו בבית למשל, זה רעבצ-מן – האיש של הרבנית, במעין משחק על המצלול של תואר ה״רבנית״ ביידיש – רעבצן. 

תוכלו לקרוא על כך למשל בראיון הזה על תפקיד נשים כרבניות, חידוש המהווה אופק לנשים ולחברה כולה – גברים ונשים כאחד.

רבנות עבורי היא עשיה מרובת פנים. יש חלק בו אני משיבה על שאלות הלכה לפרטי פרטים בנושאים שונים, יש חלק בו אני מלווה ברגעי מעבר וחיפוש מענה אמוני או מקום להניח את השבר הרוחני, יש חלק בו אני מלמדת, דורשת ודנה על בסיס ידע הלכתי או היסטורי-תרבותי בהקשר לפרשות השבוע, מעגל השנה, טקסי חיים ועוד. 

הרבנות שלי מתקיימת בשיחות אישיות או בספירה הציבורית. גם יוזמות של תיקון עולם מהוות עבורי חלק מעולם הרבנות, במובן שהוא מעבר לסך הבחינות שעברתי ודומה לסך הסמיכות שאני נושאת מבתי מדרש שונים. למשל, העיסוק בפואטיקה שמרכזי בחיי, הוא באמת לא יצירה רבנית או שליחות רבנית, אבל הקול שלי מכיל תמיד צד מעשי וגם השראות רחבות יותר וכך אני חושבת, מלמדת ודוברת.

אני מאמינה שעשיה רבנית היא אפיק של הנגשת ידע ועשויה לתרום לאוטונומיה של בנות ובני האדם, ובמכוון לא להחליש אותה כפסיקה הנוחתת ׳מלמעלה׳. על בסיס רכישת כלים ודיון עם יחידים ועם הקהל הרחב על מחשבת ההלכה אפשר לקיים שיחה נקודתית וגם רחבה עם טקסטים ותיקים. זו אינה עשיה של הוראה הלכתית של צווים אלא הוראה כמעשה חינוכי דו-שיחי שעל בסיסו ניתנת חירות לצמוח עוד.

תוכלו לקרוא על כך עוד בדף הזה >>

אני משתדלת ללמוד על מנת ללמד, ומתמידה באיזון בין לימוד תמידי וצמיחה לבין הוראה שמצמיחה גם כן – את הלומדות/ים ואותי גם יחד. באותה מידה אני מקפידה גם לכתוב ולחקור ולא רק לשנות ולזכור את שהועבר לי ממורותי ומוריי.

עבודת המחקר וההגות שלי צומחות מתוך מפגש מתמיד בין עולם הלימוד התורני לבין המציאות החיה. בחקר סוגיות של גוף ומיניות בספרות ההלכה, אני גם מקיימת דיאלוג עם כל שלשלת המחשבה לאורך הדורות וגם משתדלת לבטא קולות מושתקים וסיפורים שלא סופרו. המחקר האקדמי מאפשר לי לפתח כלים מתודולוגיים מדויקים לקריאה ביקורתית של טקסטים, תוך שמירה על כבוד המסורת והבנת עומק משמעותה.

המחקר אינו נשאר אצלי בגדר עיון תיאורטי בלבד. הוא מהווה תשתית לעבודה ציבורית ענפה, המבקשת ליצור שינוי בשיח ובפרקטיקה של חיי ההלכה. דרך כתיבה המשלבת בין עומק אקדמי לשפה נגישה, אני מבקשת להנגיש את התובנות המחקריות לציבור הרחב ולהראות כיצד המסורת יכולה להתחדש מבלי לאבד את אופייה המקודש.

בין כותלי בית המדרש ובמרחב הציבורי, אני פועלת ליצור דיאלוג פורה בין עולם המחקר לעולם המעשה. המפגש בין הטקסטים העתיקים למציאות המשתנה מוליד תובנות חדשות ומאפשר צמיחה של קול תורני עכשווי, המכבד את המסורת תוך הקשבה לאתגרי השעה. זוהי משימה המשלבת למדנות, רגישות והבנה עמוקה של מורכבות החיים.

תוכלו לקרוא על כך בדף הזה >>

אני מלווה נשים וקהילות במגוון צמתים בחיים – משמחות ועד משברים, דרך שיחות אישיות, שיעורים, וסדנאות. הליווי מותאם לצרכים האישיים של כל אחת ואחד, תוך רגישות והקשבה.

האקטיביזם שלי צומח מתוך תפיסה יהודית של תיקון עולם. אני פועלת לקידום מודעות ושינוי בתחום של פגיעות מיניות וזכויות נשים במרחב הדתי, תוך דיאלוג מתמיד עם המסורת וההלכה. לקריאה נוספת >>

היצירה והפואטיקה הן חלק בלתי נפרד מהשליחות שלי. דרך הכתיבה והאמנות אני מביאה קול ייחודי המחבר בין עולמות של קודש וחול, ומאפשר ביטוי לחוויות ולתובנות שלעתים קשה לבטא בדרכים אחרות.

אני משתמשת בקול שלי כרבנית גם כדי לקדם ולתת במה לכותבים ומשוררים מגוונים במסגרת מגזין גלויה, יוזמות ומפגשים בעולם האמיתי, ובאסופות שיוצאות לאור.

בעשור וחצי האחרונים אני מקדמת מספר יוזמות בתחום המודעות לפגיעות מיניות והנגשת המקוואות. המיזמים כוללים הכשרות לצוותים, פיתוח חומרי לימוד והסברה, וקידום מדיניות מכילה ובטוחה.

מאז 2019 אני הבעלים של מגזין גלויה שמנגיש מידע בנושאי החיים השונים וכן מאגד שירים ותפילות. במסגרת גלויה הוצאתי לאור מספר דו ספרתי של אסופות המאגדות שירה, תפילות ומסות בנושאים שעל סדר היום וסביב לוח השנה. לקריאה נוספת >>

אני עובדת בשיתוף עם מגוון ארגונים בתחומי דת ומגדר, מניעת אלימות מינית, וקידום שיח פתוח בחברה הדתית. אני מאמינה בכוחם של שיתופי פעולה ליצור שינוי משמעותי.

ניתן ליצור קשר דרך האתר לתיאום הרצאות, סדנאות או ליווי אישי. אני מתאימה את התכנים לצרכי הקהל והקהילה.

אני מאמינה בשיח מכבד, פתוח וכן, המכיר במורכבות של החיים. גישתי משלבת נאמנות להלכה עם רגישות לצרכים אנושיים ולאתגרי השעה.

לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה

Scroll to Top