מאמר המשווה בין אומנות הקינצוגי היפנית שעוסקת בתיקון כלי קרמיקה בזהב – לבין חיי הזוגיות. במאמר נפרסת תפיסה של משברים ותיקונם כחלק מאתגרי, תהליכי והיופי ביחסים הבין-אישיים בחיי הזוגיות. האמירה העולה מהמאמר היא שלמרות האידיאה לחיים של ׳מים רגועים׳ ולהתנהלות נטולת אי הסכמות ומתחים, מתברר שאי הסכמות, ריבים ואף שברים הם חלק מזוגיות בריאה, והיכולת להכיל פגמים ולהיבנות מהם יוצרת יופי חדש בקשר, בדיוק כמו השברים המוזהבים. המאמר אינו מבקש להלבין כאב ולמחוק אותו כאילו הוא נצרך לכתחילה, אלא פורש הצעה כיצד להתמודד כאשר יש מפגש בשברים שהזדמנו אל חיי הזוגיות וכיצד אפשר לעמול עימם במבט חיובי, למרות הכל.
לקריאת המאמר המקורי במגזין גלויה
