אָמַרְנוּ, זֹאת הַפַּעַם לֹא נִתְיַסֵּר.

יוֹדַעַת: מָצוּי וְנָדִיר נָדִיר

הַשְׁכָּמָתִי קְשׁוּרָה בְּחוּט [...] אֶל חֲשַׁשׁ לִקּוּטֵי אוֹתוֹת לַשָּׁוְא.

הוֹדַעְתְּ לִי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לִנְדוּדִים. אֲנִי מְאַרְגֵּן הַפְגָּנָה כְּנֶגֶד, וְהוֹלֵךְ כְּמִצְוָתֵךְ.

כְּשֶׁאָמַרְתָּ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי לֹא סִפַּרְתָּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהִבָּקַע בַּשִּׂמְחָה

לִפְנֵי בּוֹא תִּינוֹק לַעֲרִיסָה, מוֹתִירִים אוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה – שֶׁתֲקְשִׁיב לַתָנִּים וְלַטָוָוסִים, שׁתִצְבּוֹר טַל וְחֲמְסִינִים

אוֹחֶזֶת בַּשְּׁעָרִים כְּפוּפָה מְנַתֶּבֶת צְעָקוֹת אַגַּב כְּאֵב שֶׁנִּקְלָע בָּהּ

פעם היית יכולה להגיע למקומות אחרים ברוח שלא קשורים רק לבקשת הבן-זוג. ויכולת לטייל בעולם ולקרוא לו בכל מקום. לקרוא לשניהם, לאל ולגואל.

למן שיחתנו הראשונה רקמנו חלום: להעניק לילדינו העתידיים ולנו לידות טבעיות, בבית.