הַשְׁכָּמָתִי קְשׁוּרָה בְּחוּט [...] אֶל חֲשַׁשׁ לִקּוּטֵי אוֹתוֹת לַשָּׁוְא.
הַמּוֹרֶה
וּמַה אֲנִי דּוֹרֵשׁ קְצָת לָסֶגֶת מעָצְמְךְ
כְּתַפּוּחַ
יוֹדַעַת: מָצוּי וְנָדִיר נָדִיר
עֶרְגָּה
הוֹדַעְתְּ לִי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לִנְדוּדִים. אֲנִי מְאַרְגֵּן הַפְגָּנָה כְּנֶגֶד, וְהוֹלֵךְ כְּמִצְוָתֵךְ.
שְׁקָעִים בָּעֲרִיסָה
לִפְנֵי בּוֹא תִּינוֹק לַעֲרִיסָה, מוֹתִירִים אוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה – שֶׁתֲקְשִׁיב לַתָנִּים וְלַטָוָוסִים, שׁתִצְבּוֹר טַל וְחֲמְסִינִים
פְּתִיחָה
אוֹחֶזֶת בַּשְּׁעָרִים כְּפוּפָה מְנַתֶּבֶת צְעָקוֹת אַגַּב כְּאֵב שֶׁנִּקְלָע בָּהּ
אוֹצָר סָמוּי
אִם כְּבָר לְשַׁלֵּם אַרְנוֹנָה לְפָחוֹת לִמְצֹא נַדְנֵדוֹת לַעֲמֹד בַּתּוֹר לְצַד יְלָדוֹת עִם קוּקִיּוֹת וּלְחַכּוֹת
כָּל זֶה
בַּבְּקָרִים הִיא מִתְאַמֶּנֶת עַל הֲלִיכָה רְצִיפָה וְעַל זִקּוּק הַדַּעַת כֵּיצַד לְהַכְרִיעַ אֶת כֹּחוֹת הַהַתְקָפָה
עֶרֶב שַׁבָּת עִם בּוֹא שְׁנַת אַלְפַּיִם בְּדִיּוּק
הַלַּיְלָה זֶה יִקְרֶה, אַתָּה אוֹמֵר תִּקְווֹת יִתְנַפְּצוּ אֲנָשִׁים כְּבָר סוֹפְרִים לְאָחוֹר
המניעות שבהיכל
במקום של דין – מצויה טִרְחַה