מקווה
כאן תוכלו למצוא תכנים העוסקים במקווה הטהרה בהקשרים שונים: הלכתיים, חברתיים ופמיניסטיים.
מרחב הטבילה נדון כאן: טבילות טהרה להלכה וטבילות מנהג, טקסיות, תברואה ומדיניות ציבורית. בתוך כך נכללים גם תכנים על הגוף, פרטיות וכבוד, הזכות לטבול לבד, המפגש בבלנית וגבולות הסמכות, כמו גם נגישות, בטיחות ושפה מכבדת.
מה עושים כשאין מקווה נגיש בשבת? מאמר הבוחן את הדילמות סביב טבילה בשבת כשאין מקווה בקרבת מקום ומציג את האפשרויות ההלכתיות לטבילה מוקדמת.
אף שיש דמיון רב בין שמירת נידה בכלל לבין דיני טהרת היולדת, קיימים גם הבדלים מעשיים משמעותיים שיש להכיר ולדעת. מדריך עיוני ומעשי להלכות טהרת יולדת.
תקציר המאמר האתנוגרפי שהתחקה אחר המתח שבין בריאות הציבור וההלכה כפי שהתגלם במקוואות הטהרה לנשים בתקופת הקורונה. המאמר נכתב על ידי פרופ׳ ציפי עברי והרבנית שרה סגל־כץ מתוך פרספקטיבה על הדיון הרחב שבין התמודדות הציבור עם אתגרי הבריאות והתברואה נוכח וירוס הקורונה, ולצד הפרספקטיבה על מאבק המקוואות של הפמיניזם הדתי.
אם את לפני טבילה במקווה ככלה או לקראת טבילה אישית ואין לך פנאי לקרוא כל פרט ופרט המדריך הידידותי והמקוצר הזה יסייע לך בהלכות, הכנות, מנהגים וזכויות הטובלת.
כלות רבות מתלבטות בשאלה עם מי להגיע לטבילה הראשונה? בעדות מסוימות מקובל לחגוג את האירוע במעמד חברתי, באחרות לבד. לכל אחת מהאפשרויות מעלות וחסרונות.
מאמר המציע רעיונות לטבילות וולונטריות במקווה לרגעים אישיים וייחודיים שאינם חלק מההלכה, כהזמנה להפוך את הטבילה לחוויה משמעותית, רוחנית ואישית.
עד לשנים האחרונות כלות נדרשו להציג אישור על טבילה במקווה כחלק מתהליך רישום הנישואין ברבנות. עד שדרישה זו הוסרה. מה הרקע והסיבות לשינוי המשמעותי?
עבור נשים רבות החשש מפסילת הטבילה מחמת חציצה מוביל להחמרה מעבר למה שנדרש בפועל. במאמר זה סקרתי את מקורות ההלכה בדיני חציצה, מטרותיהם, ודקויות עכשוויות כגון ראסטות, איפור קבוע ולק ג׳ל.
בחינת סוגיית הטבילה במקווה בזמנה מול אפשרות דחיית טבילה, והצעתי דרכים להתמודד עם המתח שבין היחס לליל הטבילה כמועד שאסור לדחות - לצורך שעולה לפעמים לדחות.
למילים בזמן הנידה יש משמעות. מתוך אהבה ורגישות, כדאי לבחור ניסוח שמבטא את הריחוק באופן מכבד ומרכך. הצעה להודעת ריחוק כמרחב עדין של תקשורת אוהבת, לא כניכור.
דיני נידה פועלים לפי עקרונות דומים לדיני כשרות. ההשוואה חושפת מתח בין פסיקה מקילה לתחושות והרגלים שמובילים לחומרא. המאמר מציע כלים להבנה הלכתית ובחירה מודעת.
הצעה לעיצוב טקס הטבילה במקווה כמפגש בין חובה לחירות, בין הלכה ליצירה אישית. טבילה המעוצבת לפי עולמה הרוחני של האישה יכולה להפוך לרגע של חיבור, התחדשות ומשמעות.
ההכנות לטבילה במקווה אינן חייבות להיות מלחיצות או לעורר חרדה. מאמר המציג את הדרך להפוך את תהליך ההכנה לטבילה לנינוח ופשוט להפוך את הטבילה לנינוחה וכשרה.
כלים לשמירה על טבילה בטוחה לטובלות בימי הקורונה: שאלות לצוות המקווה, תנאים בסיסיים, וקווים מנחים לאחריות אישית וציבורית. עבור מי שרוצה לבחור במרחב טהרה בטוח.
בקורונה טבילה במקווה הפכה אתגר. בשל היעדר פיקוח ממשלתי מספק, נולדה יוזמה אזרחית להקמת מערכת פיקוח קהילתית, שמטרתה לשמור על בריאות וביטחון הטובלות.
תודעת הבלנית צריכה להיות מכוונת ברגישות מקסימלית לטובלת, כדי שהיא תקיים את המצווה על פי דרכה ובהתאם למנהגיה ואורחותיה, ותשוב לביתה וחייה הזוגיים בטהרה, בנחת וּבִמְלֵאוּת. להיות בלנית במקווה פרטי יכול לייצר מציאות יוצאת דופן.
פאנל של ״מקור ראשון״ עסק במתח שבין מחוייבות לתקנות ההתגוננות מנגיף הקורונה לבין חובת הטבילה במקווה. הפאנל התקיים בהשתתפות רבניות ופעילות בתחום שהציגו קולות מגוונים ואת האתגרים
חשש מרמת התברואה במקוואות, בכלל ועל רקע נגיף הקורונה. המאמר קורא לנשים הטובלות ולבני זוגן לבדוק את מצב המקווה ומציג תמונת מצב של תחזוקה והיגיינה בפועל.
כל מה שחשוב לדעת לקראת הטבילה הראשונה במקווה ואלו שיבואו אחריה: מה קורה בפועל, מה מותר לך לבחור, ומה יוכל להפוך את הטבילה לרגע של שמחה וחיבור פנימי.
ניתוח ביקורתי של החלטת הממשלה להחריג מקוואות מהנחיות הקורונה. דיון מעמיק בדילמה בין שמירת ההלכה לשמירה על בריאות הציבור, והטלת האחריות על כתפי הנשים.
המדריכה לטובלת בטבע: האם וכיצד אפשר לטבול במקורות מים טבעיים, ואילו פתרונות מוצעים לחששות נפוצים המתעוררים אצל נשים המבקשות לטבול בטבע.
כשם שיש מגוון שפות רוחניות, כך יש מגוון אפשרויות טבילה: יש טובלות השרות עם עצמן ניגוני חתונה חסידיים או פיוטי יום כיפור, ויש שכותבות תפילה אישית או לומדות תורה לפני כניסתן לטבול. בתוך ההכרעה לחיות חיי תורה ומצוות ולקיים את מצוות הטבילה, חשובה לא פחות ההכרעה מהי הטבילה עבור כל אחת ואחת.
טובלות בנחת הוא מרחב אינטרנטי שקם כדי לדבר על חוויית המקווה, ללמוד ולדבר על הלכה, מיניות, פמיניזם – ועל הטבילה עצמה. קהילת הנשים שבקבוצה מונה מעל 10K חברות.
יש מי שמדלגים בקלילות מהאסור למותר ומשתוקקים למגע ולקירבה המחודשת אחרי הטבילה; יש מי שזקוקים לזמן ולהתקדמות מדודה ושקולה. הריחוק לא בהכרח מתהפך לקירבה בין רגע.
סביב הטבילה התפתח מיתוס של רוגע, בזמן שבמציאות מדובר באירוע שצריך להידחק לתוך שגרת היומיום. כמה טיפים להפוך את היום של ליל הטבילה לנעים ומשמעותי יותר.
תפקיד הבלנית עתיק כמו בתי המרחץ, אך בגלגולו הנוכחי הוא שונה מאוד ממה שהיה כשהופיע לראשונה. על מקצוע הבלנות ועל התפקידים והסמכויות שיש לבלנית כיום.
בדיקה משנת תשע"ה מצאה ליקויי היגיינה במקוואות, לעיתים מתחת לתקן, לצד מחסור בהכשרה מתאימה לבלניות. איך בכל זאת אפשר לטבול במקווה תוך שמירה על בריאות ובטיחות?
כנס של המכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום בנושא טבילה, הלכה, מסורת ואתגרי דורנו. השתתפות בפאנל "אתגרי טבילה בדורנו".
שיחה על שוויון מגדרי מול ממסד עם אפליה מובנית, על המתחים סביב סוגיות מגדריות, ועל דרכים אפשריות לשיפור המציאות.
הוֹדַעְתְּ לִי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים / לִנְדוּדִים. / אֲנִי מְאַרְגֵּן הַפְגָּנָה כְּנֶגֶד, / וְהוֹלֵךְ כְּמִצְוָתֵךְ.
"לא מרעננים את הידע ההלכתי של נשים לגבי מה נחשב חציצה ומה לא, מה חובה ומה החמרה יתרה" - הרבנית שרה סגל כץ מאירה זרקור על המפגש הכואב בין הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) והלכות טהרת המשפחה. הכתבה חושפת כיצד נשים רבות מוצאות עצמן בוחנות כל שערה, מקרצפות עד כדי פציעה, וטובלות שוב ושוב במיקווה - לעתים מתוך ידע הלכתי לקוי ולעתים כתוצאה מהפרעה נפשית שלא זוכה למענה. בכתבה מאת טל נוימן אפשר לפגוש במורות הלכה, בלניות ואנשי טיפול המתמודדים עם השאלה: כיצד משמרים את קדושת ההלכה מבלי לגרום סבל מיותר?
קבוצת אדוות נולדה מהבקשה לדבר על המקווה. מכנסים, פאנלים ופעילות ציבורית צמח קול נשי ברור למען טובלות ובלניות, עם הישגים ותיקון מתמשך. כאן תוכלו לצפות בפאנל הפותח את כנס אדוות השני שהתקיים בנובמבר 2013.