מוגנות והתמודדות עם פגיעה מינית
כאן תוכלו למצוא תכנים העוסקים בפגיעות מיניות ובהתמודדות עימן. מאמרים, שירים ופעילויות שנועדו למגר את התופעה המחרידה הזו – מהעלאת מודעות וניסיון למניעה מקדימה, ועד דרכי התמודדות ושיקום לאחר התרחשות פגיעה, חס וחלילה.
דיצה רותם לב וד״ר יהל קורלנדר ערכו ראיון בתכנית ״הקול פוליטי״ עם הרבנית שרה סגל־כץ על שבוע דינה, מניעה, סולידריות ותקווה לשינוי בתחום הפגיעות המיניות
החשיפה הכואבת בתוכנית "המקור" מעלה שאלות קשות על שתיקתן של מערכות חינוכיות מול פגיעה מינית מתמשכת. כדי ליצור סביבה מוגנת, עלינו להיות ערים לאופן שבו דווקא השפה והקהילה הדתית עלולות לחפות על הפוגעים.
עיון באגדתא על רב עמרם שכמעט נכנע ליצרו מול שבויות הוא בסיס לדיון על "מפתחות" לזיהוי ומניעת פגיעה וניצול סמכות בקהילה דתית, עבור הקהילה והסמכות הרוחנית.
אסופה המביאה תכנים על דמותה של דינה מפרשת "וישלח", על פגיעה מינית והשלכותיה, מוגנות ומניעה, ואירועי השבעה באוקטובר. עיסוק בשאלה האם ניתן להבטיח ביטחון שלם.
סיפור דינה בת יעקב ולאה מציב אתגרים מוסריים וחברתיים סביב פגיעה מינית, אלימות וכפייה. דווקא בשל הקושי, חשוב ללמוד ולדון בו כחלק מאחריות חברתית ושאיפה לתיקון.
סיפור דינה בת יעקב ולאה נבחן מתוך הכרה בכאב הפגיעה והאלימות החברתית, ומטרתו להדגיש את הרלוונטיות המתמדת של הסיפור ולעודד עיסוק במקום החרשה והצנעה.
עם ייסוד מיזם ״ברית אמונים״ התקיים כנס שהיווה יום עיון לכלל שדה היהדות הישראלית. הכנס איגד רבניות.ים מכל הזרמים, מנהיגות וא.נשי מקצוע לדיון במוגנות רגשית ומינית במרחבי הקהילות היהודיות בישראל.
את ההתכנסות הראשונה של מיזם ״ברית אמונים״ בשנת תשפ"ג פתחו מילים ממעמקי הכאב, יחד עם כמיהה גדולה לתיקון. הרי כאן מילות מנהלי הכנס עבורכן ועבורכם
הכלים האזרחיים מכירים במנעד של פגיעות הכוללות הטרדות, ניצולים, חילולי נפש וחילולי גוף. הכלים ההלכתיים, לעומתם כפי שמתברר, לא שיערו את כלל דרכי הציד והפיתוי. גם הכלים המשפטיים לא מכילים את כלל האפשרויות לדרכי רמיסת כבוד הגוף וכבוד הנפש של מי שניצב מול סמכות בתוך עולמנו הדתי.
מאמר המתבסס על הרצאה שניתנה בנושא ״שנא את הרבנות״ בערב עיון במכון שכטר לזכר אובי רוטנברג ז״ל. המאמר עוסק בשאיפה לבער את ניצול הסמכות הרבנית לשם פגיעה ועל האחריות האתית שיש להתנהל עימה בנשיאת התפקיד הרבני. הקשב, הבינה, שמירת הסוד, המחויבות כלפי האחר לא כדיבורים בעלמא של יחסי אני-אתה אלא כמחויבות וכמימוש התביעה הנוכחת בכל מפגש.