״טוֹב לְהֹדוֹת״
פשוט, תודה
האתר הזה מספר על מה שאני כותבת, לומדת, מלמדת ועושה, אך את כל זה לא יכולתי להביא לכאן לבד. עיקר העבודה – הכתיבה, העריכה, התרגום, בחירת התמונות, עיצוב התוכן והזנתו – נעשתה בידי.
הקמת אתר אישי נראית לעיתים טכנית, אך למעשה היא תוצר של מסע חיים. זהו פרי עמל מתמשך של מחשבה, יצירה וניהול, שנרקם בחברותא, בשיחות ובהקשבה. נשים ואנשים טובים, קרנות, קהילות וארגונים, שהיו שותפים ושותפות לדרך העניקו לי עצות, ליווי ורוח גבית. אני מודה על העולם שבתוכו אני חשה בת־בית – שחרית וערבית ולכל הנשים והאנשים הטובים שלאורך הדרך.
תודה עמוקה למשפחה, לחברות ולחברים הקרובים, ולקולגות ממרחבים שונים – על ההקשבה, האמון והאמונה והנכונות לשאת יחד את המתח הפורה שבין חלום למציאות.
בצד אהבתי לטקסט ולטקסטיל, לדקויות בשפה ובעיצוב, אני עסוקה גם בעבודה הטכנית שמאחורי הקלעים בהקמת וניהול אתרים. האתר הזה הוא בעיניי גם בית מדרש וגם בית מלאכה – פרי עמל אישי רב, שנבנה מתוך שותפות, מחשבה ועשייה.
זהו תוצר של מכלול תחומים: כתיבה, מחקר ועריכה, לצד עבודה טכנית, עיצובית ותוכנית. טוויתי יחד את הכתיבה, עיבודי הגרפיקה ותכנון האתר מן המסד ועד חוויית המשתמש. עם זאת, היה לי חשוב לשלב בדרך אנשי מקצוע שתרמו מניסיונם בתחומים ייחודיים והעשירו את התוצאה.
תודתי והערכתי הגדולה נתונה לכל מי שליווה את ייסודו של האתר:
עריכה לשונית: הדס אחיטוב
תרגומים: יהושע אמרו, הרבנית שרה טובה ברודי, הרבנית רחל גלפמן שולץ, עטר הדרי, ג׳רמי קוטנר
צילומים: אליאור בן חיים, אפרת הלר, תמר כנרתי, דודי סעד, דניאלה סתרן רייפן, יוסי פונס, אביגיל פיפרנו באר, הילה שילוני
מיתוג: אריאל אדלר
עיצוב ובנייה: חן יאקה שומרון – סטודיו לימונדה, אביבית כהן ירקוני
הזנת תוכן: יותם פוגל
SEO: ליאור שפירא
ההשקה הראשונה של האתר האישי שלי התקיימה בשנת 2016, ונשאה את השם ״רוקמת מחשבות״ – ביטוי לתצריף של עבודתי ואהבתי, הטקסט והטקסטיל. אז גם נחשפתי לראשונה לכלי של וורדפרס ולמדתיו במהרה, בליווי של מעיין אלכסנדר. ניסיון זה הוביל בהמשך להקמת מגזין גלויה, ולבסוף – לשיבה לתהליך של חידוש ושיפוץ מקיף, עד להבאת האתר האישי למתכונתו הנוכחית.
תודה מעומק הלב לנעמה שקד על שיר משלה שמלווה אותי בשקדנות בעת הלימוד, ביגיעה בעת כתיבה ובתפילות רבות בעת תכנון וביצוע של יוזמות שונות:
לַעֲשׂוֹת בַּגּוּף מָקוֹם לַתּוֹרָה שֶׁתִּכָּנֵס
שֶׁתֵּשֵׁב בִּי, מְעָרָה
וַאֲנִי אֲגַדֵּל לָהּ מַעְיָן וְאִילָן
מֵרֹב גַּעְגּוּעִים וּמְתִיקוּת שֶׁתִּשָּׁאֵר
וְאַחַר-כָּךְ שְׁתֵּי יָדַי יִהְיוּ כִּשְׁנֵי מַעְיָנוֹת
מִצְחִי יִנְהַר
פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמוֹן זָהָב
וְרִמּוֹן (הַמִּלִּים הַיָּפוֹת
בְּיוֹתֵר) בָּאוֹת וְנִפְקָחוֹת בְּפִי
נָהָר עָצוּם מִתְנַשֵּׁם בְּתוֹךְ קְרָבַי
וַאֲנִי נִמְשֶׁכֶת וּבוֹכָה