poatics

אָמַרְנוּ, זֹאת הַפַּעַם לֹא נִתְיַסֵּר.

אֲנִי מְלֵאָה וְרִיק עוֹד יִנְשֹׁב בִּי
אֲנִי מְלֵאָה וְגַעְגּוּעַ יִטֹּף

סִימָנִים מִשֶּׁלָּהּ נוֹתְנִים בָּהּ
הַרְגָּשָׁה.

וּמַה אֲנִי דּוֹרֵשׁ
קְצָת לָסֶגֶת מעָצְמְךְ

יוֹדַעַת: מָצוּי וְנָדִיר נָדִיר

הוֹדַעְתְּ לִי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים
לִנְדוּדִים.
אֲנִי מְאַרְגֵּן הַפְגָּנָה כְּנֶגֶד,
וְהוֹלֵךְ כְּמִצְוָתֵךְ.

קַוֹּה קִוִּיתִי.

כְּשֶׁאָמַרְתָּ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי
לֹא סִפַּרְתָּ
שֶׁאֶפְשָׁר לְהִבָּקַע בַּשִּׂמְחָה

לִפְנֵי בּוֹא תִּינוֹק לַעֲרִיסָה,
מוֹתִירִים אוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה –
שֶׁתֲקְשִׁיב לַתָנִּים וְלַטָוָוסִים,
שׁתִצְבּוֹר טַל וְחֲמְסִינִים

אוֹחֶזֶת בַּשְּׁעָרִים
כְּפוּפָה
מְנַתֶּבֶת צְעָקוֹת אַגַּב כְּאֵב שֶׁנִּקְלָע בָּהּ