בֵּין שְׁכָמוֹת לְגִבְעוֹת הַחוֹל הִתְקַשַּׁתְנוּ
מִלּוּז עַד זָנָב.
הֶעְדֵּר נִגְזַר בַּבָּשָׂר.
בִּקַּשְׁנוּ לְהִתְמַסֵּר
מִבַּעַד לְעָרְלַת הַיָּמִים, לְזַהוֹת
אֶת בּוֹר הַכָּתֵף, אֶת חִכּוּךְ הַחוֹל
וְחִסְפּוּס הַכִּשָּׁלוֹן.
פַּרְגּוֹד בָּא וְסִכְסֵךְ אֶת הַמַּמָּשׁ.

יָצָאנוּ לְמַסָּע אֵין לוֹ סוֹף
בָּאוּ וְעָשׂוּ בָּנוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא הִתְקוֹמַמְנוּ
אָמַרְנוּ, זֹאת הַפַּעַם לֹא נִתְיַסֵּר.
חוֹלַלְנוּ עַל מְנַת לְעָרוֹת אֶת הַדִּבֵּר הַקָּדוּם
לְתוֹכֵנוּ, בְּרַעַם.